הביקוש לחשמל בעולם עלה בשנת 2025 בכ-3%, גבוה משמעותית מהגידול הכולל בצריכת האנרגיה שהסתכמה בכ-1.3%. לפי נתונים שפורסמו, קצב גידול החשמל גבוה פי 2.3 מהגידול בצריכת האנרגיה הכוללת, ומרכזי הנתונים לצד רכבים חשמליים הם בין המנועים המרכזיים של העלייה הזו.
רכבים חשמליים רשמו קפיצה של כ-38% בצריכת החשמל, ומרכזי נתונים תרמו לגידול של כ-17%. למרות זאת, המגזרים המרכזיים שדרשו חשמל היו התעשייה, משקי הבית והמבנים המסחריים. בארה"ב לדוגמה, הצריכה עלתה בכ-1.6%, כשמרכזי הנתונים אחראיים לחצי מגידול הצריכה בשל עלייה בשירותי ענן, בינה מלאכותית ותשתיות מחשוב.
מרכזי הנתונים בארה"ב יוצרים לחץ גבוה על רשתות החשמל המקומיות, כאשר פרויקטים חדשים מתקשים להתחבר לתשתיות שקיימות ומהוות צוואר בקבוק. במקביל, מגזרי התעשייה, התחבורה והצריכה הביתית מתווספים ללחץ הגובר על רשתות החשמל.
בסין הביקוש לחשמל המשיך לעלות אך בקצב נמוך יותר לעומת 2024, בין היתר בזכות שיפור ביעילות האנרגטית וביקוש נמוך יותר לקירור. הירידה בשימוש בפחם בסין משקפת את המעבר למקורות אנרגיה נקיים יותר.
בצד ההיצע, 2025 הייתה השנה שבה האנרגיה הסולארית הפכה למקור המרכזי לגידול בהיצע האנרגיה העולמי, עם יותר מ-25% מכלל הגידול בביקוש לאנרגיה. הגז הטבעי נמצא במקום השני עם כ-17% מהגידול ומשמש עדיין מרכיב מרכזי במעבר האנרגטי.
תחום אגירת האנרגיה בלט במיוחד ב-2025, עם תוספת של כ-110 ג'יגה-וואט קיבולת חדשה – הקצב המהיר ביותר בין טכנולוגיות החשמל השונות. כמו כן, תחום האנרגיה הגרעינית צבר תאוצה עם תחילת הקמה של מעל 12 ג'יגה-וואט של כורים חדשים.
הגידול ברכבים החשמליים התחיל להשפיע ישירות על שוק הנפט, שעלה ב-2025 בכ-0.7% בלבד. ההתרחבות בשימוש ברכבים חשמליים צמצמה את הביקוש לדלקים לתחבורה יבשתית. בעוד שבסין נרשמה ירידה בשימוש בפחם, בארה"ב קיים ביקוש גובר לפחם בעקבות מחירי גז גבוהים שדחפו למעבר מפחם לתחנות כוח מבוססות גז.
בהמשך המגמות נראה עלייה בהשקעות בתשתיות רשת החשמל, אגירת אנרגיה ובמקורות ייצור חדשים כדי להתמודד עם העומס הגובר שנוצר מהרחבת השימושים בצריכת חשמל.
שנת 2026 צפויה להיות שנת פריצה לתחום סוללות האגירה, עם גל פרויקטים בהיקף חסר תקדים שיתרחב ברחבי העולם. גורמים בענף מציינים כי ירידה חדה של כ-75% במחירי הסוללות בשנים האחרונות, לצד הקפיצה בביקוש, מעודדים אימוץ רחב של טכנולוגיות אגירה.
ברחבי העולם מוקמים מתקני אגירה במקומות מגוונים – מאזורי אנרגיה סולארית בארה"ב, דרך אזורים מרוחקים בסין, לאתרים תעשייתיים באוסטרליה. האגירה הפכה לרכיב מרכזי בניהול רשתות החשמל, ומרכזי הנתונים בארה"ב פונים לפתרונות אגירה בשילוב עם אנרגיה סולארית כדי להתמודד עם מחסור באספקת חשמל בזמן.
בסין, בעלת יתרון בייצור סוללות, מתרחבים מתקני אגירה גדולים בהיקפים של גיגה-וואט-שעה. באירופה מתבצעים פרויקטים להפקת אנרגיה ושימוש חוזר בתשתיות אנרגיה ישנות, לדוגמה בסקוטלנד שבה מוקמים מתקני אגירה באתרי מכרות פחם לשעבר.
אוסטרליה מובילה בתחום האגירה לנפש ולפי דיווחים, פרויקט Waratah הצליח להזרים לרשת בשעות שיא חשמל שסולל את הדרך להפעלת מערכת אגירה מלאה בשנת 2026, שתחליף חלק מהפקת החשמל מגז ותשפר את ביטחון האנרגיה באזור.
עלויות הסוללות צפויות לרדת בכ-25% נוספים עד 2035, מה שמגביר את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים אלו ומחזק את מעמדה של האגירה ככלי מרכזי בקידום מעבר לאנרגיה מתחדשת. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים של תשתיות, רגולציה ותלות בשרשרת האספקה הסינית שעשויים לעכב את קצב הפריסה.
הגידול בביקוש לחשמל, המבוסס בעיקר על התעשייה, משקי הבית, מרכזי נתונים ורכבים חשמליים, יחד עם היציאה ההדרגתית מפחם וגז, ממשיכים לייצר צורך הולך וגובר בפתרונות אגירה. סוללות האגירה הופכות למרכיב בלתי נפרד מהמערכות החשמליות העתידיות ונושאות פוטנציאל משמעותי לשינוי מבני בשוק האנרגיה העולמי.
המעבר לחשמל ולאנרגיה מתחדשת צפוי להימשך, כששנת 2026 תגדיר תפנית משמעותית עם פריצת תחום אגירת האנרגיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה