בשעות מוקדמות של יום זה, לפני 79 שנים, שני האסירים היו צריכים לעמוד להוצאה להורג בידי שלטונות המנדט הבריטי. במקום לחכות לגלגל ההוצאה להורג, הם החליטו לנקוט בצעד דרמטי ולפוצץ את מטען חבלה שהחביאו על גופם. כך נמנע מהם "התענוג" להיקבר כקורבנות להרג רשמי.
משה ברזני ומאיר פיינשטיין היו אנשי המחתרות, ששימשו דוגמה לאומץ ולמוסר לחימה קשה. בשעות האחרונות לפני הוצאתם להורג, הם בחרו למות על דעת עצמם ולא ביד האויב. לפי ההיסטוריה הצבאית, המעשים שלהם השאירו חותם מיוחד על התקופה וביטאו את האומץ והנחישות של לוחמי המחתרות היהודיות במאבקם נגד השלטון הבריטי.
הבחירה במוות בדרך זו מונעת לאויב את הזכות "לזכות" אותם במותו הרשמי, וכך הובעה התנגדות עמוקה לשלטון המנדט. לוחמים אחרים תיארו את האירוע כחזון ומופת לקורבנות עמוקים למען המולדת והחירות.
האירוע תועד בעיתונות התקופה, והוא נחרט בזיכרון ההיסטורי של הלחימה לייסוד מדינת ישראל, במסגרתו קיבלה הלוחמה פנים של חמלה, אמונה ונחישות בלתי מתפשרת.
79 השנים שחלפו מאז, מעוררות את ההערכה לפעילותם ולדרך בה בחרו ללכת עד הסוף, מבלי לוותר על עקרונותיהם גם ברגעי האמת הקשים ביותר.
כבר היום, צופים כי תיערך פעילויות לזכרם של ברזני ופיינשטיין, במטרה להנציח את זכרם ואת המורשת שהותירו ללוחמים הבאים אחריהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה