ה"שעון" בטהרן חדל לציית, וארה"ב חונקת את איראן במצור ימי

במהלך השבועות שאחרי ה-7 באוקטובר, לפי תפיסת איראן, "שעון המאבק" שהוצב בטהרן להפוך את קיצה של "הישות הציונית" הפך לפתע ללא רלוונטי. האירוע האחרון שנחשב לחוליה בשרשרת של שחיקה איטית וכרונית הפך למהפך דרמטי במזרח התיכון. במקום קצב שחיקה איטי, איראן מתמודדת היום עם האצה אלימה, אלימה במיוחד, שמפרה את העקרונות האסטרטגיים שלה ומאיימת על יציבות המשטר.

לטענת גורמים באיראן, עוד לפני ה-7 באוקטובר זמן שימש ככלי מרכזי בהתמודדות עם "מחנה ההתנגדות", שבו איראן רואה את עצמה מונעת מתוך חזון היסטורי וציוויליזציוני שנאבק במדכאים שהוא מגדיר כ"שטניים". כך הופעל "שעון" בטהרן שסיפר לאחור את קיצה של ישראל, אך היום, אחרי הפתיחה הלא צפויה של חמאס, הזמן חדל להיות נכס אסטרטגי והפך לאילוץ קשה.

מהפכת הקצב באזור הנה תפנית דרמטית. האלימות הברברית של חמאס והמענה הישראלי החריף הובילו לשינוי בפרדיגמה האזורית. כיום ישראל פועלת לא רק ברצועת עזה אלא גם במרחב המזרחי, עד לעומק איראן, לראשונה מזה עשורים רבים. מדובר בתקיפות מדויקות בתשתיות צבאיות במרכז איראן שפוגעות באופן ישיר בתחושת הביטחון של המשטר האיראני.

בתגובה לכך, ההתכתבות הביטחונית הפכה לגלויה, והלחץ על איראן מתגבר. הדרגים המדיניים במדינה מנסים להחזיק בעמדת ריסון, אך משמרות המהפכה מתנגדים לכך בכל תוקף, ורואים בכל פשרה אובדן הרתעה. התוצאה היא דינמיקה של מתיחות מתמדת בין הסלמה לריסון מול האיום הישראלי, תוך ניהול תחת לחץ לא שגרתי.

במקביל, ארצות הברית לא נותנת למצב האזורי להתייצב והיא מחמירה את המצור הימי על איראן. מאז ה-13 באפריל הצטבר מצור שמושם על נמלי איראן, ומאז נאלצו 27 כלי שיט מסחריים לשנות מסלול או לחזור לנמלי מוצאם כדי לא להיכנס למצרי הורמוז. הצבא האמריקני מאכף את המצור בנחישות שיא, ומשתמש בכל האמצעים כדי לחסום את נתיבי הסחר של טהרן.

תיעודים של פיקוד המרכז של ארה"ב מראים חיילים עם מקלעים כבדים ומסוקים המפקחים על ים סוער. בתוך הסרטון, מופיעים דיווחים על חיילים המזהירים כלי שיט בנחישות: "אתם נכנסים לאזור מצור צבאי. כל ניסיון לפרוץ ייפסק בכוח". האירוע הבולט במצור התרחש בים הערבי, כאשר ספינה איראנית שניסתה לפרוץ את המחסום הותקפה ונכלאה לשעות ארוכות לפני שהושבתה על ידי המשחתת USS Spruance.

המצור הימי גורם לשיבושים משמעותיים בתנועת הספנות במצר הורמוז, ומעורר חוסר יציבות בשווקי האנרגיה בעולם. איראן מתמודדת עם מציאות כלכלית ומדינית קשה יותר ויותר, עם ירידה בכוחותיה ועם צורך להתמודד תחת לחץ אסטרטגי כפול - התקפות ישראליות בתוך גבולותיה, וחסימת דרכי הסחר הימיים על ידי האמריקנים.

לישראל יש היום יכולת ויוזמה רחבה יותר בהתמודדות מול האיומים, והיא לא רק מגיבה, אלא מעצבת את תמהיל ההתמודדות במזרח התיכון כולו. כוחות השטח, תיאום בין-זרועי ומודיעין מדויק מאפשרים לה לפעול במרחבים שלא היו נגישים כך בעבר - בכל עומק האויב ובכל קשת האיומים.

למרות הכאב על האובדן ועל האתגרים הגדולים, ישראל מציינת את יום העצמאות ה-78 שלה מתוך תחושת נחישות והחלטה לעמוד איתן מול כל האיומים. המדינה הקטנה שבמשך עשורים נחשבה לתופעה חולפת, מוכיחה את עצמה ככוח אזורי מרכזי שחי וממשיך לפעול.

כרגע לא ידועה התפתחות לבטחירת האיזור בשבועות הקרובים, אך ברור שהמערכה העתידית תיכנס לשלב חדש בו הזמנים והכלים שבעבר היו ברורים כבר אינם תקפים, והמציאות האזורית תמשיך להשתנות במהירות.