מתחים באיחוד האירופי: דיון על השעיית הסכם עם ישראל בעקבות זכויות אדם

שרי החוץ של האיחוד האירופי נפגשים היום (שלישי) בבריסל לדיון חריג על אפשרות להטיל סנקציות כלכליות והשעיה חלקית או מלאה של הסכם השותפות בין האיחוד לבין ישראל. ההצעה מגיעה בעיקר על רקע תחושות שהגוברות בקרב כמה מדינות אירופאיות, שמדיניות ישראל כלפי זכויות אדם עומדת בסתירה למחויבויות שבין המדינות.

ספרד, אירלנד וסלובניה יזמו את הדרישה לפתח דיון רשמי בנושא השעיית הסכם השותפות. שר החוץ הספרדי, חוסה מנואל אלברס, הצהיר כי המדינות פונות במסגרת מובהקת להציב את סוגיית זכויות האדם במוקד הדיון. לדבריו, יש צורך במעורבות אקטיבית של האיחוד כדי למנוע המשך "הפרות ברורות" שנעשות, לטענתו, על ידי ישראל.

גם ממצבת בלגיה נדחף לחץ חזק יותר. שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, נכנס לישיבה והכריז כי בלגיה קוראת ל"השעיה חלקית לפחות" של ההסכם עם ישראל. הוא הדגיש את הצורך של האיחוד להעביר מסר ברור וחד-משמעי באמצעות הכלים הכלכליים שברשותו. פרבו ציין כי המצב מחייב לא רק ביקורת אלא גם תגובה כלכלית משמעותית.

למרות הלחצים הללו, נוצר בפועל מחלוקת קשה באיחוד. בעוד מדינות אלה מובילות קו נוקשה, מדינות אחרות, ובראשן גרמניה, ממשיכות להתנגד לשימוש בכלים של סנקציות כלכליות או השעיית הסכמי סחר עם ישראל. גרמניה טוענת כי צעדים כאלה יפגעו ביציבות היחסים ובתהליך המדיני באזור.

הפערים בין המדינות באיחוד אינם מוגבלים רק לדיון בדבר השעיית הסכם השותפות הכללי, אלא גם מעוררים ויכוח לגבי צעדים מוגבלים יותר, כמו סנקציות על ההתיישבות ביהודה ושומרון. ההסכמה רחבה יותר בעניין ההגבלות כלפי ישובים אלה, הכוללת בין היתר הקפאת נכסים ואיסור כניסה לאירופה עבור פעילים המוגדרים על ידי האיחוד כ"קיצוניים".

המחויבויות הכלולות בהסכם השותפות כוללות שיתוף פעולה בתחומי סחר, טכנולוגיה ותמיכה כלכלית. ההשעיה, אם תצא לפועל, עלולה לפגוע משמעותית בכלכלה הישראלית, שכן האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. בין היתר, ההסכם מאפשר הנחות מכסים ומימון לתוכניות מחקר ופיתוח משותפות, כגון תוכנית "הורייזן".

הדרישה לפתוח מחדש את ההסכמים מצביעה על שינוי בטון הפוליטי באירופה מאז תחילת המלחמה בישראל ובעזה. ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, עורר לאחרונה את הדיון הציבורי סביב זכויות האדם, כשקרא לאיחוד האירופי לבדוק האם ישראל עומדת בתנאים שנקבעו בהסכם. שרים אחרים האיחוד תמכו ביוזמות דומות, כשהם מדברים על צורך בהבנה מחודשת של יחסי השותפות.

בתוך כך, באיחוד האירופי מחפשים דרכים להפעיל כלים כלכליים שיעבירו את המסר, אך לא יפגעו במישרין באוכלוסייה הכללית בישראל. בין ההצעות שנידונות נמצאות סימון מוצרים שמקורם בהתיישבות, הפסקת תקצוב למיזמים משותפים שמתקיימים מעבר לקו הירוק והטלת מכסים משמעוית. זאת במטרה למקד את הצעדים כנגד נקודות המחלוקת המדיניות.

ככל שהדיון ממשיך, צפוי כי הלחץ מצד מדינות כמו ספרד, בלגיה ואירלנד נגדם יתמוך ביוזמות להקפאת התחייבויות. לעומתם, גרמניה ומדינות נוספות ינסו לשמור על האיזון ואף יפעלו למתן את ההחלטות כדי למנוע קרע עמוק באיחוד. כל החלטה בנושא השעיית הסכם השותפות מחייבת הסכמה רחבה, וקשה להניח כי יושג קונסנזוס מלא בהקשר זה בשלב זה.

ישראל מנגד צפויה להגיב בתוקפנות על ההחלטות, המובילות להחרפת המתיחות מול אירופה. במקביל, השפעות כלכליות במידה וההשעיה תתממש, יחייבו בירור מחודש של היחסים הכלכליים והפוליטיים בין הצדדים.