בג"ץ דן בכפיית ועדת חקירה על 7 באוקטובר - ללא קהל

בית המשפט העליון נפתח הבוקר (חמישי) לאחד הדיונים הפוליטיים-משפטיים הסוערים בתולדות המדינה. על הפרק: האם שבעה שופטים יכפו על ממשלה נבחרת להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, בניגוד לעמדתה ולמסלול החלופי שקידמה הכנסת. הממשלה כינתה מהלך כזה "אקט קיצוני וחסר תקדים", ובג"ץ כבר הוציא צו על תנאי שמעמיד אותה בעמדת התגוננות.

הדיון מתקיים בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות המשנה לנשיא נועם סולברג. לצדו יושבים השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין, יעל וילנר, יחיאל כשר, חאלד כבוב ועופר גרוסקופף. נשיא בית המשפט יצחק עמית פסל את עצמו מהדיון "למען ניקיון הדעת" - והעביר את סמכות קביעת ההרכב לסולברג, שקבעו תוך יממה.

ההחלטה המפתיעה פחות מהדיון עצמו: השופטים החליטו אמש לאסור כניסת קהל לאולם, מחשש ל"הפרעות, התפרעויות או התפרצויות". כניסה הותרה רק לעיתונאים, לצדדים ולחברי כנסת. הדיון מועבר בשידור חי. ההחלטה עוררה זעם, במיוחד לאור ההשוואה לכנסת, שבמשך שנתיים הכילה משפחות שכולות, קריאות ביניים ואף הפגנות קטנות בתוך המשכן.

מחוץ לבית המשפט התפתח עימות טרם תחילת הדיון. משפחות החברות ב"מועצת אוקטובר" הגיעו לומר את דבריהן לטובת ועדה ממלכתית, אך נתקלו בהורים שכולים שחסמו אותן. אביו של לוחם גולני ישי פיטוסי שנפל ב-7 באוקטובר אמר: "לא ראוי לתת לבג"ץ לעשות ועדת חקירה", והמון קרא "לא תקום ועדה של יצחק עמית". הוריו של איתי חן, שנפל ב-7 באוקטובר והושב לקבורה, נמנעו מלשאת דברים. האם חגית חן הצליחה בסופו של דבר לומר: "אי אפשר לקבור את הילדים שלנו ביחד עם האמת". האב רובי הוסיף: "אנחנו רואים מה שקורה כאן מאז הדרישה שלנו - לחצים, איומים והסתה פרועה. ראש הממשלה בוחר במלחמת אחים".

בלב המחלוקת המשפטית עומד שאלה אחת חדה: מי מחזיק במפתחות. בוועדה ממלכתית, נשיא בית המשפט העליון קובע את הרכב החוקרים. לממשלה אין שום יכולת השפעה על זהותם, ולא על ההמלצות האישיות שעלולות לצאת נגד נבחרי ציבור. בוועדה הלאומית שקידמה הממשלה, ההרכב נקבע בהסכמת קואליציה ואופוזיציה. בנובמבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק המקבילה, שקבעה מנגנון מינוי שדורש רוב של 80 חברי כנסת, ואם לא יימצא - יו"ר הכנסת יבחר מחצית מהחברים וראש האופוזיציה את השאר.

הממשלה הגישה בינואר תשובה חדה לבג"ץ: "אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט", ודרשה לדחות את כל העתירות על הסף. בתגובה נטען כי לשופטים אין סמכות חוקית להתערב בנושא, וכי התערבות כזו תפגע אנושות בהפרדת הרשויות. מנגד, העותרים, ובהם התנועה לאיכות השלטון, עמותת "זולת", פורום חומת מגן ואחרים, טוענים כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים בחוק, ושאין כל תחליף.

יצוין כי ועדת השרים שהוקמה לדון במנדט של ועדת בדיקה ממשלתית התכנסה פעם אחת בלבד מאז הקמתה. בג"ץ, לפני כן, עצר בצו ביניים את חקירת מבקר המדינה בנושא. הצטברות המהלכים הללו מציירת תמונה של בית משפט שמגביר בהדרגה את לחצו על הממשלה, תוך שהוא תופס שטח משפטי לפני שהפוליטיקה מכתיבה את הקצב.

בפועל, השאלה שנידונה היום אינה רק האם תוקם ועדת חקירה. השאלה הגדולה יותר היא האם בית המשפט העליון רשאי לצוות על ממשלה נבחרת להפעיל מנגנון ספציפי שהיא מסרבת לאמץ, כאשר הכנסת כבר קידמה חלופה חוקית. תשובה חיובית תקבע תקדים שיחרוג בהרבה מעבר לטבח 7 באוקטובר.