עימותים בין משפחות שכולות לפני הדיון בבג"ץ על ועדת חקירה

מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים התרחשו הבוקר עימותים בין משפחות שכולות, לקראת הדיון בבג"ץ בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. שני מחנות ברורים התגבשו בכניסה לבית המשפט: אלה התומכים בהקמת הוועדה ואלה המתנגדים לה, כשמשפחות שכולות נמצאות בשני הצדדים.

זהו אחד מהרגעים הנדירים שבהם הכאב האישי של שכול הופך לעימות ציבורי גלוי. משפחות שאיבדו את יקיריהן באותו אסון עצמו - טבח ה-7 באוקטובר - עומדות כעת משני צדי המחסום, עם עמדות מנוגדות לחלוטין על השאלה מה המסקנה הנכונה שיש להסיק ממנו.

השאלה שבבסיס הדיון המשפטי היא האם ניתן לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ועדה עצמאית שאין לממשלה שליטה על הרכבה ומסקנותיה. הממשלה בחרה עד כה שלא להקים ועדה כזו, ועדיפה על פניה מנגנוני בחינה אחרים שנתונים יותר לשליטתה. העותרים לבג"ץ טוענים שזו חובה חוקתית.

המתנגדים להקמת הוועדה, בהם חלק ממשפחות השכולות שהתאספו הבוקר, טוענים שחקירה מסוג זה תזיק למאמץ המלחמתי ותסיח את הדעת בשעה שהלחימה עדיין נמשכת ועדיין יש חטופים בעזה. לדבריהם, הזמן לחקירות יגיע לאחר שהמלחמה תסתיים.

התומכים בוועדה, לעומתם, טוענים שכל יום שעובר ללא חקירה ממלכתית הוא יום שבו ראיות מתאדות, עדים שוכחים פרטים ואנשים שאחראים לכישלון ממשיכים לכהן בתפקידיהם. חלק מהמשפחות בצד זה מציינות שהן רואות בהקמת הוועדה חובה כלפי בניהן ובנותיהן שנרצחו.

בג"ץ דן בסוגיה זו על רקע לחץ ציבורי גובר מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, שבו נרצחו כ-1,200 אנשים ו-251 נחטפו לעזה. הכישלון הביטחוני והמודיעיני של אותו יום מוגדר כחמור ביותר בתולדות המדינה, והשאלה מי אחראי לו ואיך הוא קרה נשארת פתוחה ושנויה במחלוקת.

הדיון בבג"ץ מעמיד את בית המשפט העליון בפני שאלה עדינה: האם יש לו סמכות וכלים להורות לממשלה להקים ועדת חקירה, ואם כן, האם ראוי לו לעשות זאת. מדובר בצעד חסר תקדים שיחייב את בית המשפט להתערב בהחלטה פוליטית-ביטחונית מובהקת של הרשות המבצעת.

העימותים מחוץ לבית המשפט ממחישים שהדיון כבר מזמן חרג מגדר שאלה משפטית טכנית. הוא הפך לקרב על הנרטיב: מי יכתוב את סיפור ה-7 באוקטובר, מי יקבע מי אשם, ומי יהיה בעל הסמכות לקבוע את המסקנות. הממשלה מעדיפה לשמור על שליטה בתהליך. העותרים רוצים לקחת ממנה אותה.

ההחלטה שתתקבל בבג"ץ, בין אם תורה על הקמת הוועדה ובין אם תדחה את העתירה, צפויה להיות אחת ההחלטות המשמעותיות שיקבל בית המשפט העליון בשנים האחרונות. לאחר מתן פסיקה בנושא, ייתכן שהשאלה תגיע שוב לזירה הפוליטית בדמות לחץ ציבורי ופרלמנטרי להגיב עליה.