בג"ץ מהמם: שופטי העליון תוקפים את הממשלה על סירובה לוועדת חקירה

שופטי בית המשפט העליון פתחו הבוקר בהתקפה חריפה על הממשלה בדיון בעתירות לחייבה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר. הדיון חשף פער עצום בין השופטים שמביעים ביקורת קשה, לבין עמדת הממשלה שמסרבת להקים ועדה כזו. מי שעומד מאחורי עמדת הממשלה - פרקליטות המדינה - מנסה לשכנע שהמהלך "סביר לחלוטין".

השופטת דנה סולברג לא חסכה מילים. "האם החלטת הממשלה אינה קיצונית?" שאלה ישירות, "כשבפועל לא נעשה שום דבר?" ואז המשיכה: "מה לא קיצוני בעמדתה של הממשלה והתנהלותה עד עכשיו?" המסר היה ברור: בעיניה, השב"ש, הצבא, המוסד, מנגנוני הביטחון כולם נכשלו בכישלון ההיסטורי הגדול ביותר של המדינה, והממשלה בוחרת שלא לחקור.

השופט יצחק עמית הוסיף מימד אחר לדיון. "אם ה-7 באוקטובר אינו המקרה החריג שבו נתערב, אז מה כן?" שאל, ותלה בשאלה שאלה שלמה: מה בדיוק נדרש כדי שבית המשפט יכריח ממשלה לחקור את עצמה. לא מדובר בשאלה רטורית בלבד - זו שאלה שמכתיבה את הדין בישראל לשנים קדימה.

מנגד, נציג פרקליטות המדינה רביבו הגן על עמדת הממשלה וטען כי "ההתנהגות של הממשלה לגמרי סבירה". הטענה היא שהממשלה פועלת בתחום שיקול דעתה החוקי, ושבית המשפט אינו יכול לכפות עליה הקמת ועדה ממלכתית בדיוק כפי שלא יכול לכפות עליה החלטות מדיניות אחרות. אם תמצית הטיעון הזה תתקבל, העתירות ייפלו.

הדיון גילה גם את הסתירה שהממשלה עצמה יצרה: לפי שופטי העליון, הממשלה אמרה בעבר שיש הסכמה עקרונית להקמת ועדת חקירה, אך בפועל לא נעשה שום דבר. סולברג נתלתה בדיוק בנקודה הזאת. אם יש הסכמה, היכן הועדה? ואם אין הסכמה, מדוע הוצגה כאילו יש?

הרקע ידוע: אלפי אנשים נרצחו, נחטפו, נפצעו ונעקרו ב-7 באוקטובר. הכשל הגדול ביותר במערכת הביטחון של ישראל מאז הקמתה טרם נבדק על ידי גוף חיצוני עצמאי עם סמכויות חקירה אמיתיות. ועדות מבקר פנימיות, תחקירים צבאיים ודו"חות פרלמנטריים חלקיים לא ממלאים את הפונקציה הזאת.

מה שעומד על הפרק הוא שאלה פוליטית לא פחות ממשפטית: האם בית המשפט העליון יחליט לכפות על ממשלה נבחרת לנקוט מהלך שהיא מסרבת לו, בנושא שנוגע ישירות לאחריות פוליטית של אותה ממשלה ושל מנהיגיה. הממשלה יודעת שועדת חקירה ממלכתית תחקור גם את מי שהחליט על הפריסה, גם את מי שהתעלם מהאזהרות, וגם את מי שניהל את המדיניות שאפשרה את ה-7 באוקטובר להתרחש.

ישנה אפשרות שלישית שתעמוד בפני בית המשפט: לא לקבוע שיש לכפות הקמת ועדה, אבל גם לא לאשר את עמדת הממשלה, ובמקום זאת להעניק לה מועד נוסף עם אזהרה. פתרון ביניים שגם ישמר את מעמד השופטים מחד, וגם לא יסלים את העימות הממשלתי-שיפוטי שמעולם לא שקע לגמרי.

פסיקת ההרכב - שמורכב מ-11 שופטים, מה שמעיד על חומרת העניין - צפויה בהמשך, כאשר מועדה המדויק טרם נקבע. אם בית המשפט יכריח את הממשלה להקים ועדה, זה יהיה תקדים חריג. אם ידחה את העתירות, המשפחות השכולות והציבור שדרש חשבון יצטרכו להמשיך להמתין לחקירה שאיש לא יודע אם תבוא.