סך ההיטלים שניגבו בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע הגיע ל-9.3 מיליארד שקלים עד ה-31 במרץ 2026, כך פרסמה רשות המסים בסקירה הרבעונית העדכנית שלה. מדובר בעלייה של כ-400 מיליון שקל לעומת נתוני סוף 2025, אז עמד הסכום הכולל על 8.9 מיליארד שקלים. מתוך הסכום הכולל, 7.3 מיליארד שקלים הם היטלים חלוטים - סכום סופי ומוכרע שניתן להעברה לקרן לאזרחי ישראל.
הנתון המרכזי שבולט מהדיווח הוא שהגידול ברבעון הראשון של 2026 נובע כולו מהיטלים שאינם חלוטים. ההיטלים החלוטים לא נעו כלל - הם נותרו על 7.3 מיליארד שקלים, בדיוק כפי שהיו בסוף 2025. כל תוספת הכ-400 מיליון שקל מיוחסת למקדמות ששולמו במהלך שנת המס ולניכויים במקור שטרם עברו הכרעה סופית. הפער הפתוח בין הסכום הכולל לבין ההיטלים החלוטים עומד כעת על כ-2 מיליארד שקלים.
ההבחנה בין שני הסוגים היא מהותית מבחינה משפטית ותקציבית. היטל שאינו חלוט נגבה כמקדמה שוטפת במהלך שנת המס, והוא עדיין אינו נחשב לסופי. לאחר תום שנת המס, בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע מגישים דוח שנתי ובו מחושב ההיטל הסופי. בהתאם לאותו חישוב, כולו או חלקו של הסכום שנגבה מראש הופך לחלוט. לעומת זאת, היטל חלוט הוא כזה שנקבע לפי דוח שנתי שהוגש בפועל, או בעקבות שומה סופית שקבעה הרשות.
מסלול הכסף מורכב משני שלבים. רשות המסים מעבירה מדי רבעון את כלל ההיטלים - חלוטים ושאינם חלוטים כאחד - לחשב הכללי במשרד האוצר. החשב הכללי מחזיק את ההיטלים הלא חלוטים בקרן ביניים ייעודית עד להסדרתם הסופית. ברגע שהיטל הופך חלוט, הוא מועבר לקרן לאזרחי ישראל, בצירוף רווחי השקעות שנצברו - או בניכוי הפסדים - ולאחר המרה למטבע חוץ.
קרן לאזרחי ישראל היא קרן העושר הלאומית של ישראל, שהוקמה מכוח חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרתה לנהל את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע בראייה כלכלית ארוכת טווח, להשיא תשואה ולהבטיח שהקרן תמשיך להתקיים לדורות הבאים. הדוח השנתי האחרון של הקרן לשנת 2025 הציג תשואה נומינלית דולרית של 18.4% ותשואה ריאלית של 15.4%. נכון ל-31 בדצמבר 2025 הסתכמו נכסי הקרן בכ-2.8 מיליארד דולר, לאחר שבמהלך אותה שנה הופקדו בה תקבולים של כ-350.7 מיליון דולר.
ההיטל על רווחי יתר אינו תשלום היחיד שמשלמות חברות הנפט והגז לקופה הציבורית. בנוסף להיטל המיועד לקרן, אותן חברות משלמות גם מס הכנסה ותמלוגים למדינה, שניהם זורמים ישירות לתקציב הכללי השוטף ומשמשים למימון שירותים ציבוריים. מנגנון זה נועד לוודא שהציבור - ולא רק החברות המפיקות - ייהנה מהרווחים הנובעים ממשאבים הנמצאים מתחת לאדמה ולמים הטריטוריאליים של המדינה, ושייכים על פי הדין לכלל האזרחים.
ממדים השוואתיים מלמדים על קצב הצמיחה ועל מגבלותיו. סך ההיטלים גדל ב-4.5% ברבעון אחד - אך כאמור, כל הגידול הזה הוא על הנייר בלבד, שכן הוא מיוחס לרכיב הזמני שטרם התגבש. קצב הגידול מושפע ישירות ממחירי האנרגיה הגלובליים, שרשמו תנודתיות גבוהה בשנים האחרונות על רקע גורמים גיאופוליטיים ושינויים בביקוש. ה-IMF מציין כי קרנות עושר מסוג זה מסייעות לייצב הכנסות ממשלתיות ולמנוע תנודתיות הנובעת ממחירי סחורות.
מה ניתן לצפות בהמשך? הקיפאון בהיטלים החלוטים צפוי להיות זמני. עם הגשת הדוחות השנתיים על ידי בעלי זכויות הנפט והגז - תהליך שמתרחש בדרך כלל לאחר תום שנת המס - צפויים חלק ניכר מהמקדמות להפוך להיטלים חלוטים ולהועבר לקרן לאזרחי ישראל. אם מחירי האנרגיה הגלובליים ישמרו על יציבות או יעלו, ניתן לצפות לגידול בסכום החלוט בדוחות הרבעוניים הבאים. ירידה חדה במחירים, לעומת זאת, עשויה לצמצם את ההיטלים הסופיים ולהגדיל את הסכום שיוחזר לחברות לאחר ההתחשבנות.
הנתונים מלמדים שסך הגבייה ממשאבי הטבע ממשיך לגדול, אך הגידול האמיתי - זה שמגיע לקרן העושר הלאומית - תלוי בהשלמת ההתחשבנות הסופית עם החברות, תהליך שצפוי להסתיים בעקבות הגשת הדוחות השנתיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה