הדיון בבית המשפט העליון התחדש, כאשר השופט נעם סולברג פנה ישירות לנציג היועמ"שית בשאלה שהציבה אתגר לא פשוט לעמדת הפרקליטות: האם ועדת חקירה שתוקם מכוח צו שיפוטי תזכה לאמון של רוב הציבור?
השאלה נוגעת לאחת הסוגיות המרכזיות בדיון: מה המשמעות של כינון ועדת חקירה על ידי בית המשפט, בניגוד לכינונה על ידי הממשלה. סולברג, אחד השופטים הוותיקים בהרכב, ביקש לחדד את גבולות הסמכות השיפוטית ואת שאלת הלגיטימיות הציבורית של ועדה כזו.
הרקע לדיון הוא העתירות הדורשות מבית המשפט לחייב את הממשלה לכונן ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר 2023. הממשלה, מצדה, טוענת כי ההחלטה על אופן החקירה ועל מועדה נתונה לשיקול דעתה, ואין מקום להתערבות שיפוטית בשלב זה.
שאלתו של סולברג חדה ומכוונת: גם אם בית המשפט מוסמך לצוות על כינון ועדה, האם פעולה כזו תשיג את מטרתה? ועדת חקירה שנכפית על הממשלה בפסק דין, ולא נובעת מהחלטה ממשלתית, עלולה לסבול מבעיית לגיטימיות מובנית. השאלה אם ציבור רחב יאמין למסקנותיה היא שאלה פוליטית-ציבורית, לא רק משפטית.
נציג היועמ"שית נדרש להתמודד עם הטענה הגלומה בשאלה. עמדת היועמ"שית בהליך זה תומכת בהתערבות שיפוטית ובחיוב הממשלה לפעול, אך סולברג הצביע על המתח שבין הסמכות המשפטית לבין האפקטיביות בפועל של ועדה שתוקם בדרך זו.
המתח שמציף הדיון אינו חדש: מחד, הטוענים כי בית המשפט מחויב לפעול מקום שהרשות המבצעת נמנעת מלמלא חובה חוקית. מאידך, הטוענים כי התערבות שיפוטית בסוגיה בעלת אופי פוליטי-ציבורי כה מובהק עלולה לפגוע בבית המשפט עצמו ולא להוביל לתוצאה אפקטיבית.
שאלת האמון הציבורי בוועדת חקירה אינה עניין צדדי. ועדות חקירה ממלכתיות שואבות את כוחן לא רק מהסמכות המשפטית שניתנה להן, אלא גם מהקונצנזוס שקיים סביב הצורך בהקמתן ואופן פעולתן. ועדה שציבור גדול יתפוס אותה כנכפית פוליטית, או כפרי התערבות שיפוטית שנויה במחלוקת, עלולה להיתקל בקשיים ממשיים ביישום מסקנותיה.
הדיון נמשך, וההרכב השיפוטי טרם הכריע. השאלה שהציג סולברג תישאר אחת מנקודות הכובד שהמותב יצטרך לתת עליהן את דעתו בבואו להחליט אם להורות על כינון ועדת חקירה ובאיזה אופן.
פסיקת ההרכב בסוגיית העתירות לוועדת חקירה על אירועי 7 באוקטובר צפויה להיות אחת ההכרעות המשפטיות המשמעותיות של השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה