הנשיא האמריקני דונלד טראמפ שיתף ציוץ קיצוני ברשת החברתית, שבו נכתב במפורש: אם יש באיראן שני פלגים, אחד שרוצה הסכם ואחד שלא, "בואו נהרוג את הצד שלא רוצה". השיתוף נעשה על ידי טראמפ עצמו, ומייד עורר תגובות נרחבות.
מדובר בניסוח יוצא דופן אפילו בסטנדרטים של טראמפ. נשיא בכהונה שמפיץ ברשת קריאה לחיסול פיזי של גורמים בממשלת מדינה ריבונית, גם אם במסגרת ציוץ שכתב אחר, זה מהלך שיש לו משמעות מדינית מיידית.
הציוץ מגיע על רקע מגעים גרעיניים עקיפים שמנהלות ארצות הברית ואיראן בשבועות האחרונים. הצדדים ניהלו שיחות במסגרות שונות, כשטהראן שלחה אותות מעורבים לגבי נכונותה להגיע להסכמה. ההפרדה בציוץ בין "פלג שרוצה הסכם" ל"פלג שלא רוצה" משקפת הבנה מסוימת של מבנה הכוח הפנימי באיראן, שם באמת קיים מתח בין גורמים פרגמטיים לבין הקשרים המיליטנטיים יותר.
השאלה הבוערת היא מה בדיוק טראמפ מבקש להעביר. קריאה אחת: זהו לחץ פסיכולוגי מכוון על הנהגת איראן, ניסיון לזרז את הפלג המתון לסגור עסקה תוך שאיום על הקו הקשה. קריאה שנייה, פחות נוחה: הנשיא האמריקני מפיץ ברבים קריאה לפגיעה פיזית בפקידים זרים. בין שני הפירושים האלה, יש מרחק משמעותי.
מנגנון השיתוף עצמו ראוי לתשומת לב. טראמפ לא כתב את הדברים בעצמו, אלא בחר לשתף ציוץ שנכתב על ידי גורם אחר. זו טכניקה שטראמפ מכיר היטב: להפיץ מסר קיצוני תוך שמירה על מרחק פורמלי מהניסוח. אבל שיתוף על ידי נשיא ארצות הברית הוא אישור, גם אם לא יצירה.
האיראנים עוקבים ברציפות אחרי פרסומי טראמפ ברשתות. ציוץ מסוג זה יתפרש בטהראן לפחות בשניים: כאות שהמינהל האמריקני אינו מתכוון לרכך את גישתו, ואולי כרמז לפעולה ישירה אפשרית נגד גורמים ספציפיים במערכת האיראנית. לא מן הנמנע שזו בדיוק המטרה.
בהקשר האזורי, הציוץ מגיע בזמן שישראל עוקבת מקרוב אחרי כל התפתחות בתיק הגרעין האיראני. כל אות אמריקני שמרמז על לחץ מוגבר על טהראן נקלט בירושלים כחיובי, גם כשהניסוח מעורר אי נוחות דיפלומטית.
נכון לעכשיו, הבית הלבן לא פרסם הסבר רשמי לשיתוף. לא ברור אם מדובר באסטרטגיה מתואמת עם צוות הביטחון הלאומי, או בפרסום ספונטני שיאלץ את הגורמים הרשמיים לבצע נזק שליטה בשעות הקרובות. ההיסטוריה של שתי הכהונות של טראמפ מלמדת שהתשובה יכולה ללכת לכל כיוון.
המגעים בין ארצות הברית לאיראן צפויים להימשך בשבועות הקרובים, ותגובת הצד האיראני לציוץ זה, רשמית או בערוצים עקיפים, תהיה מדד לשאלה האם הלחץ הציבורי הזה מקדם הסכמה או חוסם אותה.
השיתוף של טראמפ ממחיש פעם נוספת שמשא ומתן עם המינהל הנוכחי מתנהל גם בפרהסיה, עם כל הסיכונים שהדבר כרוך בו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה