מבקרת הפנים של ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד הילה ולדמן, הודיעה לפני כשבוע על התפטרותה - אחרי בדיוק שנה בתפקיד. הסיבה: חילוקי דעות מקצועיים עם מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, ומה שתיארה כניסיון שיטתי להצר את פעולות הביקורת שלה. היא לא עזבה בשקט.
על פי הדיווחים, ולדמן נתקלה בחומה של התעלמות. בקשותיה לקבל חומרים מקצועיים לא נענו. דרישותיה לקיים פגישות עבודה עם הדרג הניהולי נדחו או פשוט עברו בשתיקה. מי שאמורה לבקר את הוועדה מצאה את עצמה ללא גישה למידע בסיסי שדרוש לה כדי לעשות בדיוק את זה.
שיא המשבר נרשם לפני כחודש, כשולדמן הגישה דוח על מוכנות הוועדה למערכת בחירות. זה לא עניין טכני - זה תפקידה הליבתי. גורמים בוועדה מסרו כי הדוח זכה להתעלמות מוחלטת. לא יושם. לא נדון. עצם קיומו נבלע. לפי הדיווחים, התחושה אצל ולדמן הייתה חד-משמעית: ההצרה הייתה מכוונת, ומנעה ממנה למלא את תפקידה כגורם ביקורת עצמאי.
עזיבתה מחזירה את ועדת הבחירות לנקודה מוכרת ומדאיגה. לפני שנכנסה ולדמן לתפקיד, הוועדה פעלה שנתיים רצופות ללא מבקר פנים קבוע. עכשיו, עם ההתפטרות, החלל הזה עלול להיפתח מחדש - וזה בדיוק בתזמון שבו הוועדה עומדת בפני אתגרים פוליטיים ומשפטיים לא פשוטים.
משום שכאילו לא מספיק, ועדת הבחירות מצויה בו-זמנית בסערה נפרדת סביב מינוי יועצת משפטית חדשה. הליכוד הגיש עתירה נגד מינויה של עו"ד יפעת סימינובסקי לתפקיד, ובשבוע שעבר סירב להצעת בג"ץ לשקול מחדש את העתירה - ודחה זאת מפורשות לטובת דיון דחוף.
עורך הדין אילן בומבך, המייצג את הליכוד, ניסח את הטענה בצורה חדה: "האם מערכת בחירות זו נתפסת כאיזה פרויקט צד זניח, עד כדי כך שניתן למנות ליועץ המשפטי דמות שהיא בעליל חסרת ניסיון בתחום ספציפי זה?" הוא הוסיף כי "בתגובה המקדמית נחשפו פרטים מהותיים חדשים", ובין היתר ציין שהליכוד נחשף לראשונה לקורות החיים של הזוכה במכרז ולפרוטוקול ועדת הבוחנים.
ועדת הבחירות דוחה את הטענות. בתגובתה לבג"ץ, בראשות המשנה לנשיא העליון שופט נעם סולברג, נטען כי "ההחלטה על הרכב ועדת הבוחנים עולה בקנה אחד עם לשון הכללים", וכי עתירת הליכוד "לא נשענת על תשתית ראייתית מינימלית" ועל כן ראוי לדחותה הן על הסף הן לגופה.
יש כאן תמונה רחבה יותר ממה שנראה על פניה. ועדת הבחירות, שאמורה להיות גוף ניטרלי ומנוהל מקצועית, נמצאת בו-זמנית בשתי חזיתות: מחד, בת קרב משפטי עם הליכוד על זהות היועמ"ש שלה. מאידך, יוצאת מבקרת הפנים שלה בהאשמות קשות על חסימת עבודת ביקורת. שני האירועים יחד מצביעים על בעיה ניהולית עמוקה, לא על תקלה נקודתית.
כעת עומדת שאלת מי ימלא את תפקיד מבקרת הפנים לאחר עזיבתה. אם הוועדה תמהר למצוא מחליף, ייראה שהיא לקחה את הביקורת ברצינות. אם לא - השוואה לשנתיים הקודמות ללא מבקר תכתוב את עצמה.
מבקרת הפנים שיצאה עם האשמות כנגד הנהלת הוועדה, והמאבק המשפטי על יועמ"ש - שניהם יחד מצביעים על ועדת בחירות שמתקשה לתפקד כגוף עצמאי ומנוהל, בדיוק כשכולם צריכים שהיא תהיה כזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה