הדיונים על חוק הגיוס, שהיו אמורים להתחדש השבוע, מתעכבים. הסיבה הרשמית: התייעצויות פנימיות בקרב הרבנים. הסיבה האמיתית, שאיש לא מאמץ להסתיר: אין רוב בקואליציה לקדם את החוק בשלב הזה של הקדנציה.
זו לא הפעם הראשונה שחוק הגיוס נבלם בפתח הדיון. הפעם, הנרטיב שמוצע לציבור הוא שהרבנים צריכים עוד זמן להתייעץ בינם לבין עצמם. אבל בפועל, גם אם ההתייעצויות האלה יסתיימו מחר בבוקר, הבעיה האריתמטית לא נפתרת.
בתוך הקואליציה יודעים זאת היטב. הדיונים לא מתעכבים בגלל לוח זמנים של הרבנים. הם מתעכבים כי ספירת הקולות לא יוצאת. הפערים בין הגושים השונים בתוך הקואליציה עצמה, בשאלות הנוגעות לתנאי החוק, לתמריצים, להיקף הפטורים ולאכיפה, רחוקים מגישור.
מי מרוויח מהעיכוב הזה? בשלב הזה, המפלגות החרדיות. כל יום שהדיון לא מתקיים הוא יום שבו הסטטוס קוו נשמר, ולחץ בג"ץ נדחה הצידה. בית המשפט העליון כבר קבע שהמצב הקיים אינו חוקי, אך כל עוד המחוקק לא מצליח להתאחד סביב חוק חדש, הפרקטיקה בשטח ממשיכה כרגיל.
מנגד, המפלגות הלאומיות בקואליציה, שרוצות להראות ציבור רחב שהן דוחפות לשינוי אמיתי בנושא הגיוס, נמצאות בבעיה. הן לא יכולות לכפות הצבעה שתיכשל, ולא יכולות להמשיך להסביר לבוחרים מדוע הדיונים שוב נדחים. הפתרון הנוח: לאפשר לתהליך "להתייעץ עם הרבנים" ולנשום אוויר.
הבעיה היא שהפתרון הנוח הזה הפך לדפוס קבוע. חוק הגיוס נמצא על שולחן הכנסת מזה שנים, ובכל פעם שנראה שהדיון מתקדם, מופיע עיכוב חדש, עם נימוק חדש, שנראה לגיטימי בפני עצמו. הפעם ההתייעצות הרבנית. בפעם אחרת לוחות הזמנים התקציביים, מבצע צבאי, פגרה פרלמנטרית.
בין לבין, אלפי בחורי ישיבות ממשיכים לא להתגייס, אלפי צעירים חילוניים וממגזרים אחרים ממשיכים להתגייס, ובתי המשפט ממשיכים לקבוע שהמצב הזה פוגע בעקרון השוויון. הדינמיקה ידועה לכולם, כולל לחברי הכנסת שמצביעים על "ההתייעצות" כסיבת העיכוב.
כרגע לא ידוע מתי יתחדשו הדיונים בפועל. גם ההערכות לגבי האם ניתן יהיה לגייס רוב קואליציוני עד סוף הקדנציה הנוכחית נשמעות, בלשון המעטה, פסימיות.
הדיונים על חוק הגיוס מתעכבים, הרבנים מתייעצים, והקואליציה ממתינה - כשכולם יודעים שהמספרים פשוט לא יוצאים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה