יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מירי פרנקל-שור, מתנגדת לדרישת צה"ל להאריך את שירות החובה ל-36 חודשים. לפי עמדתה, הארכה כזו לא תפתור את בעיות כוח האדם של הצבא, אלא תגביר את הפגיעה בשוויון הנטל בין המשרתים לבין אלה שאינם מתגייסים כלל.
פרנקל-שור לא מסתפקת בביקורת בלבד. היא מציגה עמדה ברורה: שירות החובה צריך להיקבע על 32 חודשים, אך זאת בכפוף לאישור חוק הגיוס. כלומר, לדעתה, כל הארכה של משך השירות חייבת להגיע יחד עם פתרון מסודר לשאלת גיוס החרדים, ולא בנפרד ממנה.
הביקורת החריפה שלה מכוונת ישירות לאופן שבו צה"ל מגדיר את הבעיה. לפי גישתה, הצבא "מחפש פתרונות קלים" במקום להתמודד עם הסוגיה המהותית: עשרות אלפי גברים בגיל גיוס שאינם נושאים בנטל. כל עוד הפער הזה קיים, הארכת השירות של מי שכן מתגייסים רק מחריפה את חוסר הצדק.
הדרישה לשינוי הגיעה מהדרג הצבאי הבכיר ביותר. הרמטכ"ל הציג את הנושא בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, והתריע מפני פגיעה בביטחון לאומי אם לא תאושר ההארכה. הוא דרש מהשרים לפעול בשני מישורים במקביל: לאשר את הארכת שירות החובה ולקדם את גיוס החרדים. צה"ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם, במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת בעזה ולחימה מתמשכת בזירות נוספות.
אלא שהיועמ"שית של הוועדה רואה את התמונה אחרת. כל עוד חוק הגיוס לא עבר בכנסת, כל עוד החרדים אינם מתגייסים, הארכת שירות החובה של חיילי החובה הרגילים מחמירה את הפערים. המדינה תדרוש יותר מאלה שכבר נותנים, מבלי לפתור מה שמוביל למצוקה מלכתחילה.
המחלוקת בין הצבא לבין הגורמים המשפטיים בכנסת משקפת ויכוח רחב יותר שמלווה את ישראל מזה שנים. מצד אחד, הצבא זקוק לחיילים ולמשרתים לאורך זמן. מצד שני, שאלת הצדק החלוקתי, מי משרת ומי לא, לא הוכרעה, ומי שמשרת מרגיש שהנטל מוטל עליו לבדו בצורה גוברת.
ועדת החוץ והביטחון צפויה לדון בסוגיה, כשעמדת פרנקל-שור מציבה חסם משפטי-מקצועי בפני קידום הדרישה הצבאית בנוסחה הנוכחית. ההחלטה בסופו של דבר תהיה פוליטית, ותלויה בין היתר בשאלה האם הכנסת תצליח לקדם את חוק הגיוס, נושא שנתקע שוב ושוב לאורך החודשים האחרונים.
הסוגיה צפויה לחזור לדיון בוועדה ובקבינט, כשהפער בין עמדת הצבא לבין הגישה המשפטית-פרלמנטרית נותר פתוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה