ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס השיק מהלך דיפלומטי חריף נגד ישראל, כשהוא מפנה אצבע מאשימה ישירות להסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל. לדבריו, ישראל מפרה בצורה ברורה את סעיף 2 בהסכם, שמחייב כיבוד המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטארי, ו"חייב להוביל אותנו למחשבה וגם לפעולה".
זו לא אמירה אקדמית. סאנצ'ס בחר לפרט לאיזה שלושה זירות הוא מתכוון: לבנון, הגדה המערבית ועזה. ביחד, זה מצייר תמונה שלמה של האשמה מערכתית נגד מדיניות ישראל, לא אירוע בודד ולא "תקרית".
הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל הוא הבסיס המשפטי והכלכלי של היחסים ביניהם. סעיף 2 בו קובע שהקשרים בין הצדדים מבוססים על כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים - ומהווים "תנאי יסוד" להסכם. בפועל, מדובר בסעיף הכי חמור שאפשר להפעיל, כי הוא פותח דלת לעצירה או השעיה של ההסכם כולו.
סאנצ'ס ידוע כאחד הקולות האירופיים הביקורתיים ביותר כלפי ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. ספרד הייתה בין המדינות הראשונות שהכירה במדינה פלסטינית, ובחודשים האחרונים דחפה יחד עם אירלנד ובלגיה למהלכים אירופיים מוחשיים כנגד ישראל. הפנייה הישירה לסעיף 2 היא הסלמה נוספת בקו הזה.
השאלה האמיתית היא מה "פעולה" אומרת בפועל. ברמת האיחוד האירופי, להפעיל את סעיף 2 דורש קונסנזוס רחב בין כל המדינות החברות, ומדינות כמו גרמניה, צ'כיה והונגריה ידועות כמתנגדות לצעדים כאלה נגד ישראל. סאנצ'ס יכול לדחוף, אבל לבדו הוא לא יכול להניע את המכונה הבירוקרטית של בריסל.
עם זאת, אי אפשר להקל ראש. הלחץ מצטבר. ב-2024 הכיר בית הדין הבינלאומי לצדק בסבירות שישראל מפרה את אמנת מניעת רצח עם, ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. ההאשמות של סאנצ'ס לא נפלות לתוך ואקום, אלא לתוך מרחב שבו הלגיטימציה המשפטית הבינלאומית של ישראל כבר מצויה תחת אש.
מנגד, בישראל ובקרב תומכיה בעולם, ההאשמות של סאנצ'ס נתפסות כפוליטיקה טהורה. ממשלתו בספרד נשענת על תמיכת מפלגות שמאל קיצוני ופרו-פלסטיניות לשרידותה הקואליציונית. הביקורת על ישראל אינה מנותקת מחשבון פנימי ברור: ספרד מחזיקה קהילה מוסלמית גדולה ושמאל פוליטי פעיל, וסאנצ'ס יודע היטב מה עושה לו כותרת בענין עזה בבית.
גם הבחירה לצטט ספציפית את לבנון בצד עזה והגדה המערבית מעניינת. ישראל ניהלה מבצע צבאי נגד חיזבאללה בלבנון, ארגון שמוגדר כטרוריסטי גם על ידי האיחוד האירופי עצמו. ייחוס פרות המשפט הבינלאומי גם לפעולות שם מסמן שסאנצ'ס לא מוכן לעצור בעזה כנקודת ביקורת, אלא בוחר להגדיר את כל המדיניות הביטחונית הישראלית כבעייתית.
ירושלים טרם הגיבה רשמית לאמירות הספציפיות של סאנצ'ס בנוגע לסעיף 2, אך ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לספרד כבר נרשמה ירידה חדה בתקופה האחרונה, לאחר שמדריד הכריזה על הכרה במדינה פלסטינית.
המהלך של סאנצ'ס הוא קריאת כיוון ברורה, אבל השאלה האמיתית היא אם יצליח לגייס מספיק שותפים אירופיים כדי להפוך את האיום לתוצאה מוחשית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה