קנצלר גרמניה פרידריך מרץ יצא ביום שישי בהצהרה חדה: איראן אינה מנהלת משא ומתן אמיתי על התוכנית הגרעינית שלה, אלא פשוט מנצלת את הזמן. המסקנה שלו ברורה: צריך להחזיר את הלחץ לשולחן.
מרץ לא השתמש בלשון סגלגלה. לדבריו, טהראן מנסה לרוץ עם הזמן בשעה שהיא ממשיכה לצבור יכולות גרעיניות. המסר שניסח הוא פשוט: הזמן הוא הנשק האיראני, ואסור לאפשר לה להפעיל אותו.
יחד עם האזהרה, מרץ הותיר גם דלת פתוחה. לדבריו, אם איראן תבחר בדרך ההתפשרות ותסכים לוותר על שאיפותיה הגרעיניות, אירופה מוכנה לנוע לקראתה ולהקל בסנקציות שהוטלו עליה. זוהי הצעה של גזר ומקל, בפעם הרבה מאות.
ההצהרות של מרץ מגיעות על רקע סבב המשא ומתן העכשווי בין ארצות הברית לאיראן, שמתנהל בתיווך עומאן. ממשל טראמפ הודיע שהוא מוכן לדון בהסדר, אך הבהיר שאינו מוכן לאפשר לטהראן להגיע ליכולת נשק גרעיני. לא ברור עד כמה הפגישות האלה מניבות תוצאות אמיתיות, ודווקא על כך מרץ מנסה להצביע.
הביקורת הגרמנית על עיכוב איראני אינה חדשה. שלוש המעצמות האירופיות, גרמניה, צרפת ובריטניה, ניסו כבר שנים לנהל שיח עם טהראן במסגרות שונות. בכל פעם סיום דומה: איראן מקבלת זמן, מתקדמת בצנטריפוגות, ולא מגיעה לאף הסכם מחייב. מרץ מכיר את הדפוס הזה, ונראה שנמאס לו.
מה שמעניין בהצהרה הזו הוא לא רק התוכן, אלא התזמון. גרמניה נמצאת בשלב של מדיניות חוץ עצמאית יותר בנושא איראן, בעיקר לאחר שהיחסים עם ממשל טראמפ עדיין מגבשים את עצמם. מרץ בוחר להצטייר כמי שלא חושב שדיפלומטיה לשמה היא תשובה, אלא שיש לשלב אותה עם לחץ כלכלי ממשי.
ברקע: איראן מעשירה אורניום לרמות גבוהות מאוד, ומפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מתקשים לקבל גישה מלאה למתקנים שלה. הפער בין הרטוריקה הדיפלומטית לבין המצב בשטח הולך ומתרחב, וזה בדיוק מה שמרץ מנסה להאיר.
השאלה האמיתית שנותרת פתוחה היא מה בדיוק "הגברת לחץ" אמורה להיראות בפועל. האם מדובר בסנקציות חדשות מצד אירופה? בתיאום מחודש עם ממשל טראמפ? בהפעלת מנגנון ה-snapback להחזרת הסנקציות האוניברסליות? מרץ אמר מה, אך עדיין לא איך.
ההצהרות של הקנצלר הגרמני צפויות להישמע ברקע סבב המשא ומתן הבא, שיקבע אם הדיפלומטיה עם טהראן עדיין חיה, או שהיא רק נראית כך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה