נסיה כראדי בת הילה, ילדה בת 7 מבני ברק, נפטרה מפצעיה בבית החולים תל השומר. נסיה נפצעה בחג הפסח כשטיל איראני פגע בביתה, בעת שישנה. היא הפכת לאחד הקורבנות הצעירים ביותר של המתקפה הבליסטית האיראנית על ישראל.
הטיל שפגע בבית המשפחה בבני ברק הגיע כחלק ממתקפה איראנית רחבת היקף. נסיה הייתה ילדה שישנה בביתה בלילה של חג. היא לא הייתה מטרה צבאית. היא לא הייתה מחבלת. היא הייתה ילדה ששכבה במיטתה בליל חג ושטיל בליסטי מטהראן הגיע לחדרה.
המשפחה עברה שבועות של מאבק רפואי מאז הפגיעה. נסיה הועברה לטיפול בתל השומר, אך פצעיה לא אפשרו לה לשרוד. מותה מכה מחדש בפצע שנדמה היה שהמדינה החלה להשלים איתו, אחרי שהמתקפה עצמה כבר ירדה מהכותרות.
המקרה מזכיר דפוס שחוזר על עצמו: אירן יורה, ישראל מיירטת רוב הטילים, העולם מרים גבה מרוצה על שיעור ההצלחה של מערכת ההגנה, ומה שנשכח הוא שגם "רוב" זה לא "הכל". בני ברק שילמה את המחיר. נסיה שילמה את המחיר.
איראן אף פעם לא תישפט על רצח ילדה ישראלית בת שבע. לא בהאג, לא בשום ערכאה בינלאומית. הקהילה הבינלאומית שמגנה ישראל על כל פעולה צבאית מרחוק שמרה בדרך כלל על שתיקה נוחה כלפי הטיל האיראני שהגיע לחדר השינה של נסיה.
בבני ברק, עיר שרגילה לאיומים ולחיים בצל מתח ביטחוני, מתאבלים עכשיו על ילדה שכל עוון שלה היה לישון בלילה של חג. השכנים, המכרים, הקהילה, כולם מכירים את הסיפור הזה. ילדה. בית. שינה. טיל.
השם יקום דמה של נסיה כראדי בת הילה.
מות נסיה כראדי הוא תזכורת אכזרית שמאחורי הנתונים היבשים של מתקפות ויירוטים יש שמות, פנים, ומשפחות שלא יחזרו אי פעם לחיים כפי שהיו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה