לראשונה מזה 20 שנה מתקיימות בחירות בעזה. מדובר באירוע חריג בנוף הפוליטי של הרצועה, שנשלטת על ידי חמאס מאז הפיכתה ב-2007 וגירוש כוחות הרשות הפלסטינית.
אלא שהבחירות רחוקות מלהיות תחרותיות במובן המקובל. כל המועמדים שמתמודדים בהן הם אנשי חמאס. אין מועמדים מהאופוזיציה, אין נציגים של פת"ח או של תנועות אחרות, ואין כל אפשרות אמיתית לבחירה בין גופים פוליטיים שונים.
הבחירות האחרונות שנערכו בעזה היו ב-2006, אז ניצחה חמאס בפתיעה את פת"ח והשיגה רוב בפרלמנט הפלסטיני. בשנה שלאחר מכן, ב-2007, השתלטה חמאס בכוח על הרצועה לאחר קרבות רחוב קשים עם כוחות הרשות הפלסטינית. מאז לא נערכו בחירות כלשהן בשטח עזה.
הרצועה עוברת כיום מלחמה קשה, לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023 ומבצע צבאי ישראלי נרחב שהחל בעקבותיה. חלק גדול מהתשתיות הושמד, ואוכלוסייה של למעלה מ-2 מיליון תושבים נמצאת בתנאים קשים ביותר. ברקע זה, עצם קיומן של בחירות מעורר שאלות לגבי הנסיבות שבהן הן מתקיימות.
לא ברור מה בדיוק מהות הבחירות הנוכחיות ואיזה גוף או תפקיד נבחר בהן. העובדה שכל המועמדים שייכים לחמאס מעידה כי מדובר בתהליך פנים-ארגוני או בבחירה ללא אלטרנטיבה אמיתית, יותר מאשר בהצבעה דמוקרטית פתוחה.
ישראל מצדה מתנגדת לכל תהליך שיחזק את שליטת חמאס ברצועה. עמדת ממשלת ישראל היא שחמאס אינה יכולה להיות חלק ממנגנון השלטון בעזה שייבנה לאחר המלחמה. ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות שותפות לעמדה זו, לפחות על הנייר.
הרשות הפלסטינית, שמושבה ברמאללה ושנשיאה הוא מחמוד עבאס, טוענת כי היא הגוף הלגיטימי היחיד שאמור לשלוט גם בעזה. בחירות שמנוהלות על ידי חמאס בלבד מחזקות את הפיצול הפלסטיני ומסבכות עוד יותר את האפשרות להקים שלטון מאוחד ברשות.
לא נמסרו עד כה פרטים על שיעורי ההצבעה, על מספר המצביעים שהגיעו לקלפיות, ולא הובהר אילו עמדות או תפקידים מוצעים לבחירת הציבור. הבחירות מתרחשות בזמן שחלקים גדולים מהרצועה עדיין באזורי לחימה פעילים.
המשך ההתפתחויות בעזה צפוי לקבל תשומת לב בינלאומית, בעיקר לאור הדיונים המתנהלים בין ישראל, המתווכים וגורמים בינלאומיים על עתיד השלטון ברצועה לאחר המלחמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה