יאיר גולן לא הסתיר דבר. בראיון בתוכנית "פגוש את העיתונות", הודיע מנהיג המחנה הדמוקרטי בפשטות: בממשלה הבאה הוא יפטר את דוד זיני ויסגור את ערוץ 14. לא "ישקול", לא "יבחן". יסגור.
זיני, המכהן כמנכ"ל רשות השידור הציבורית, הפך בשנים האחרונות לסמל של המחלוקת על עצמאות התקשורת בישראל. גולן הצביע עליו ישירות כמי שלא יחזור לתפקידו אם השמאל יגבש קואליציה.
ערוץ 14, שהפך לבית החם של מחנה הימין הקשה ולמגרש המשחקים התקשורתי של הממשלה הנוכחית, גם הוא על הכוונת. גולן לא הציע לרסן אותו, לרגל אותו או לפקח עליו - הוא הציע לסגור אותו. הצהרה שתזין ויכוח ציבורי חריף על חופש עיתונות, גם בקרב מי שמתנגד לקו הערוץ.
הצהרה כזו מצד מנהיג אופוזיציה היא לא שגרתית. בדרך כלל פוליטיקאים ממחנה המרכז-שמאל זהירים יותר בנושאי תקשורת, יודעים שהאשמת ערוץ ספציפי מספקת לו בדיוק את הנרטיב שהוא אוהב - "רודפים אותנו". גולן בחר בגישה אחרת: לדבר בגלוי ולתת לציבור לשפוט.
על גופמן, שזהותו המדויקת בהקשר זה לא פורטה בדיווחים, נקט גולן בזהירות יחסית. "ייבחן על פי מעשיו", אמר. זו נוסחה שמשמרת מרחק אבל לא סוגרת דלת. לא מחבוק, לא דחייה. צפייה.
הריאיון כולו מצייר תמונה של גולן שמנסה להיראות כמנהיג עם תוכנית ממשית, לא רק כמתנגד. שלושה צעדים ברורים, שלושה שמות על השולחן. הפורמט של "פגוש את העיתונות" אפשר לו לדבר בלי יותר מדי הפרעות, וגולן ניצל את זה.
הבעיה עם הצהרות כאלה היא שהן חיות עוד הרבה מתוכנית הבוקר שבה נאמרו. סגירת ערוץ תקשורת על ידי ממשלה, גם אם מדובר בערוץ שמבקריו רואים אותו ככלי תעמולה, היא צעד שיש לו השלכות משפטיות ועקרוניות רחבות. גולן יצטרך לתת על כך הסבר מפורט יותר ממה שנמסר בראיון.
בינתיים, ערוץ 14 ודוד זיני טרם הגיבו להצהרות.
גולן זרק את הכפפה בגלוי, ועכשיו הכדור במגרש של כולם אחרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה