בנימין זלקה, בן 21 בלבד, מנהל משמרת בפיצרייה בפתח תקוה, שילם בחייו על מה שנראה כמו מחווה פשוטה: לנסות לשמור על הסדר ולהגן על הלקוחות שלו. זה קרה בערב יום העצמאות, ועכשיו הוא לא בחיים.
לפי הדיווחים, קבוצת נערים נכנסה לפיצרייה וחגגה בדרך שלה: ספריי שלג ישר על הלקוחות. זלקה ביקש מהם להפסיק. פשוט ביקש. זה היה כל מה שהוא עשה. הם יצאו, ארבו לו בחוץ, ודקרו אותו למוות.
זלקה היה, בלשון הדיווחים, "אזרח שומר חוק שכל חטאו היה ניסיונו להגן על לקוחותיו". הוא לא חיפש צרות. הוא לא יצא לריב. הוא עשה את עבודתו, ושילם על כך במחיר שאף אחד לא אמור לשלם.
המקרה מעלה מחדש שאלות קשות על המצב בישראל, על אלימות הרחוב, ועל מה שקורה כשמנגנוני האכיפה לא נראים בשטח. צעיר שמנסה לשמור על הסדר במקום עבודתו נאלץ לעשות זאת לבד, בלי גיבוי, ובסוף משלם בחייו.
במקביל, מהחזית הצפונית מגיעות ידיעות שגם הן לא נותנות מנוח. למרות שהפסקת האש עם לבנון הוכרזה, התמונה בשטח שונה לחלוטין. 16 לוחמי צה"ל נהרגו מאז תחילת התמרון הצבאי בלבנון, ועשרות נוספים נפצעו. הנתונים האלה, שנמסרו על ידי תא"ל בדימוס יוסי בן ארי, בכיר לשעבר בקהילת המודיעין, מראים שהמחיר האנושי ממשיך להיגבות גם ימים ורבות אחרי הכרזת ההפסקה.
בן ארי ניסח את זה ישר: "למרות הפסקת האש, שאין דבר בינה ובין הפסקת אש, לבנון עדיין גובה מחיר כבד". המצב בצפון, לדבריו, רחוק מסיום, והאבל בצבא ובמשפחות עמוק.
שתי הידיעות, המקרה של זלקה בפתח תקוה והמתרחש בלבנון, מדברות בסופו של דבר על אותה תחושה: שהמדינה לא תמיד נמצאת שם כשצריך אותה. לא כשנערים מתפרעים בפיצרייה בערב יום העצמאות, ולא כשלוחמים מוסיפים להיהרג למרות שנחתמה הפסקת אש.
עד כה לא פורסמו פרטים על מעצרים של החשודים ברצח זלקה, ולא ידוע אם המשטרה כבר הגיעה להישגים בחקירה. גם על הזירה הצבאית בלבנון לא הוסרה העמימות לגבי מה בדיוק מתרחש שם ומדוע עוד נופלים לוחמים.
השאלה עכשיו היא מי ישלם מחיר ועד מתי, גם ברחובות ישראל וגם מעבר לגבול הצפוני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה