השר וחבר הכנסת לשעבר מתן כהנא הודיע מוצ"ש כי יתמודד בבחירות הקרובות במסגרת מפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט. בפוסט ארוך שפרסם, כהנא חשף לראשונה את השתלשלות העניינים שהובילה אותו לשם, כולל פרטים על הקשר שנרקם בינו לבין איזנקוט בשנים האחרונות - ועל האיש שמתוכו הכל התחיל: נפתלי בנט.
לפני כארבע שנים, כך כתב כהנא, הודיע לו בנט שלא יתמודד בבחירות לכנסת ה-25. אחרי שותפות שנשענה על חברות עוד מימי סיירת מטכ"ל, בנט "שחרר" אותו לבחור את דרכו. "הוא גם אמר שיעזור לי ככל יכולתו להשתלב במקום שיתאים לי", כתב כהנא, "וכחבר אמת - כך אכן עשה". ברקע הזה הגיעה הפנייה מאיזנקוט.
מה שמעניין בסיפור הוא לא רק שכהנא בחר באיזנקוט, אלא מה שהוא חושף על הקרבות הפנימיים שקדמו לצירוף. "יותר מגורם אחד ציין בפניי שאיזנקוט נאבק על כך והתנה את הצטרפותו למחנה הממלכתי בכך שאני מגיע איתו", כתב. במילים פשוטות: כהנא לא ביקש להיכנס - הוא היה תנאי. זה לא פרט קטן כשמנסים להבין מי כאן עושה טובה למי.
כהנא תיאר את הקשר שנוצר בין השניים בשנים האחרונות כמבוסס על "אמון מוחלט". לדבריו, לפני כל צעד רגיש, לפני כל פגישה, לפני כל פרסום שיכול היה לעורר פולמוס - הוא התייעץ עם איזנקוט. "גדי תמיד אישר לי ללכת עם הדברים בהם אני מאמין", כתב, "גם אם לא תמיד הסכים איתם". הנוסחה שאיזנקוט הציע לו הייתה פשוטה: "הנאמנות היחידה שהוא דורש היא נאמנות למדינת ישראל. בכל הקשור ליחסים בינינו - יספיק לו אמון".
הפסקה שמשכה את מרב תשומת הלב היא זו שבה כהנא מתאר את נפילת בנו של איזנקוט, גל הי"ד, בקרב. "נפעמתי מיכולתו של גדי, גם בשעות ובימים הכי קשים לאחר נפילת בנו, להמשיך ולעסוק בגורלה של המדינה ואף להעמיק את מחויבותו האישית לעתידה", כתב. זו גם הנקודה שבה ברור שלכהנא יש אמון אמיתי באיש, לא רק חשבון פוליטי.
מהבחינה הפוליטית, כהנא מסביר את הבחירה שלו במפלגת "ישר!" ולא בכל מסגרת אחרת בחשבון ברור: "אני מבין כי הערך המוסף שלי להתחזקות המחנה הפועל להחלפת השלטון, גבוה יותר במפלגת ישר! עם איזנקוט". תרגום: הוא האמין שהוא שווה יותר שם מאשר בכל מקום אחר שאליו יכול היה לפנות. זה לא ענווה - זה הערכה עצמית מציאותית.
את האג'נדה שכהנא מביא איתו הוא מפרש בבהירות: "נפעל בכל מאודנו להפוך את מפלגת ישר! לבית פוליטי גם לציבור דתי לאומי גדול המחפש ייצוג התואם את ערכיו, השקפתו ותרומתו למדינה". זה הניסיון הפוליטי המעניין כאן - להכניס לתוך מסגרת שנתפסת כחילונית ומרכזית מרכיב משמעותי מהציבור הדתי לאומי, שיש לו כרגע ייצוג כמעט בלעדי בצד ימין הקואליציוני.
ביחס לבנט, כהנא מסיים בנימה חמה אך גם עם רמז לעתיד: "את כניסתי לפוליטיקה אני חב לחברי לצוות בסיירת מטכ"ל, נפתלי בנט. אני משוכנע שבדרך זו או אחרת עוד נשתף פעולה בהמשך". זה לא סגירת פרק - זה שמירת אופציות.
בבחירות הקרובות, מפלגת "ישר!" של איזנקוט תיגש עם כהנא כאחד מבכירי הרשימה, במטרה להרחיב את הבסיס הבוחר שלה לציבור הדתי לאומי שמחפש בית שאינו נתניהו ואינו ימין קיצוני. עד כמה זה יצליח - ייקבע בקלפי.
כהנא מביא עמו לא רק שם וניסיון, אלא ניסיון להגיע לציבור שמפלגות המרכז כמעט תמיד מפסידות לימין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה