הממשלה תדון השבוע בסנקציות נגד חרדים שאינם מתגייסים לצה"ל. הדיון נקבע בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שקבע כי בהיעדר חוק המסדיר דחיית שירות לבני ישיבות, כלל חייבי הגיוס מחויבים להתייצב, וכי על הממשלה לגבש מדיניות אפקטיבית גם במישור הכלכלי. אבל לפני שמישהו מתרגש - כדאי לקרוא מה משרדי הממשלה עצמם כתבו על התוכנית הזו.
מסמכי עמדה שפרסמו המשרדים השונים מציירים תמונה ברורה: את רוב ההמלצות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אפשר, לפי הפקידים המקצועיים, לזרוק לפח. גורמי המקצוע קבעו חד משמעית כי הסנקציות לוקות באי סבירות קיצונית, מעלות קשיים חוקתיים משמעותיים, דורשות חקיקה מיוחדת בכנסת, או שפשוט אינן ישימות ולא יעילות.
אחת הדרישות המרכזיות של היועמ"שית: לבטל את ההנחה לנסיעה בתחבורה ציבורית לחרדים שלא משרתים. משרד התחבורה ענה שקיימת "מורכבות משפטית בהיבטי פרטיות" וכי הדבר "מצריך מנגנון העברת מידע מצה"ל למשרד התחבורה" - מנגנון שאינו קיים. המשרד גם ציין שהיועמ"שית לא הציגה שום נתון שמוכיח שהמהלך הזה בכלל יגדיל את הגיוס.
דרישה נוספת נגעה להגרלות "מחיר מטרה" לדירות. היועמ"שית ביקשה לקבוע תנאי סף שימנעו מאברכים שלא מתגייסים להשתתף בהגרלות. גורמי המקצוע במשרד השיכון ובמנהל מקרקעי ישראל ענו בפה מלא: "עשוי להיות קושי משפטי להצדיק מניעת זכאות רק מאברכים שמשתמטים משירות בצה"ל, בעוד שאין כל איסור על מי שהורשע בעבירות חמורות להשתתף בהגרלות." זו ביקורת חריפה - הם אומרים בעצם שמבחינה משפטית, עבריין יכול לקנות דירה בהנחה, אבל אברך לא יכול - וזה לא יעמוד בבית משפט.
בנושא מעונות היום והצהרונים, ביקשה היועמ"שית להתנות את סבסוד המדינה בהסדרת המעמד מול רשויות הגיוס. אבל גם כאן הגיב משרד העבודה בחריפות: מדובר ב"החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצונית". המשרד הוסיף שלא ניתן לקבוע אפקטיביות לעניין הגדלת הגיוס, ושהצעד עשוי "להביא לאי השגת יעדי התעסוקה ביחס לגברים חרדים ולפגיעה בכלכלה הישראלית." במילים אחרות: הצעד לא יגייס יותר חרדים, אבל כן ידחוף אותם לשוק שחור.
גם הנחות הארנונה לא ניצלו. היועמ"שית דרשה לבטל הנחות ארנונה למי שלא משרת. משרד הפנים ענה ישירות: כדי לעשות את זה "יש צורך בחקיקה ראשית" בכנסת. הפקידים הוסיפו כי "התניה כאמור אינה רלוונטית למצבו החומרי של הנישום ולפיכך סותרת את העיקרון שלפיו עוגנו ההנחות." כלומר, ההנחה ניתנת לפי מצב כלכלי - לא לפי שירות צבאי - ולשנות את זה בלי חוק פשוט אי אפשר.
כל מי שעוקב אחרי הסיפור הזה מבין מה קורה כאן. היועמ"שית עמלה חודשים על גיבוש חבילת סנקציות שתאפשר לה להראות שהממשלה עומדת בדרישות בית המשפט העליון - מבלי שהכנסת תצטרך לחוקק דבר. המשרדים המקצועיים, שאמורים להיות בצד שלה, הפילו לה את התוכנית שורה אחרי שורה. מה שנותר מהחבילה - לא ברור עדיין.
הייעוץ המשפטי לממשלה טוען שבחן צעדים שניתן לקדם ללא חקיקה ראשית. אבל הפיקציה הזו נחשפת מהמסמכים עצמם: כמעט כל סנקציה משמעותית דורשת חקיקה, מנגנוני העברת מידע שלא קיימים, או נוסחה ללא בדיקת היתכנות בסיסית. מדובר בחבילה שתוכננה לצלם טוב בעיתונים - לא לעמוד בדיון משפטי רציני.
הממשלה אמורה לדון בנושא בישיבתה השבועית. אם הדיון יתנהל באמת לפי מה שכתוב במסמכי המשרדים, ייתכן שמרבית הסנקציות יוחזרו לשולחן השרטוטים - או יצטרכו להגיע בדרך הרגילה: חקיקה בכנסת, שם הממשלה הנוכחית אינה בדיוק מתלהבת להעלות אותן להצבעה.
הדיון הממשלתי צפוי השבוע, אך מה שיצא ממנו בפועל תלוי בשאלה אחת פשוטה: האם מישהו יוכל להסביר לבית המשפט העליון למה החבילה הזו נחשבת לאכיפה אמיתית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה