עובדי חברות טכנולוגיה בישראל מחזיקים כיום באופציות ומניות חסומות בשווי שמתקרב ל-150 מיליארד שקל - כ-50 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה מתקציב הביטחון המוגדל של ישראל לשנת 2026, ומהווה כ-7.5% מהתוצר הלאומי. הנתון הזה, שחישב מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מציג תמונה של עושר עצום - אבל לא מחולק בשווה, ולא כולו שווה משהו כרגע.
הסיפור הבולט ביותר בנוף הזה הוא אלביט מערכות. מניית החברה הביטחונית קפצה בערך פי 5 בשנתיים האחרונות. בסוף 2025 עמד שווי ההטבה המגולמת באופציות שמחזיקים עובדיה על כ-887 מיליון דולר - ומאז המניה המשיכה לעלות. היום ההטבה מתקרבת ל-1.6 מיליארד דולר. במהלך 2025 ממשו עובדי החברה אופציות לפי מחיר ממוצע של כ-158 דולר, בעוד מחיר המניה הממוצע עמד על כ-427 דולר. הפער הזה תרגם לרווח של כ-147 מיליון דולר שזרם לכיסי העובדים.
בצד השני של המתרס יושבת מאנדיי. מניית חברת התוכנה הארגונית צנחה ב-56% מתחילת השנה הנוכחית. התוצאה היא שהאופציות שהיו שוות בסוף 2025 כ-84 מיליון דולר יצאו "מחוץ לכסף" - כלומר מחיר המניה ירד מתחת למחיר המימוש הממוצע, ומי שמחזיק אותן לא יכול לממש ברווח. לצד מאנדיי, גם Wix, פלייטיקה, נובוקיור ופייבר נמצאות במצב דומה. עובדי מאנדיי ממשו ב-2025 אופציות בהטבה של 123 מיליון דולר - פחות מחצי מהסכום שמומש ב-2024, שעמד על כ-265 מיליון דולר.
בסה"כ, מבדיקה של 50 חברות ישראליות ובעלות זיקה לישראל שפרסמו נתוני תגמול הוני לשנת 2025, עולה שעובדיהן מימשו אופציות בהטבה מצטברת של מעל 1.4 מיליארד דולר - מעט יותר מ-2024. בשנת השיא, 2021, הסכום עמד על 2.65 מיליארד דולר. אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מקבוצת הפניקס, שמשמשת כנאמן לניהול תוכניות תגמול הוני, מעריך שכלל המימושים של עובדים ישראלים בחברות הנסחרות בנאסד"ק - ישראליות וגלובליות כאחד - הגיע ב-2025 ל-7 מיליארד דולר: "סכום שזרם לחשבונות הבנק שלהם. 80% מהם בערך הם לקוחות שלנו".
חשוב לתת לנתון הזה הקשר: רוב העושר - כ-85% לפי הערכות בשוק ההון - לא שייך לעובדי חברות ישראליות, אלא לעובדים ישראלים במרכזי הפיתוח של ענקיות גלובליות כמו אנבידיה, גוגל, מטא ואפל. רק כ-15% מרוכזים בחברות שנוסדו בישראל. הסיבה: מניות הענקיות הגלובליות זינקו בחדות בשנים האחרונות - אנבידיה היא הדוגמה הקיצונית - ומאז 2023 רכשו חברות ביג טק יותר ויותר חברות ישראליות, מה שהגדיל את מצבת העובדים הישראלים שמועסקים על ידן. בין החברות שעובדות עם ESOP בישראל ניתן למצוא את אמדוקס, סיסקו, אורקל, אנבידיה, מטא וקמטק.
שלוש הנפקות של חברות ישראליות שהתרחשו ב-2025 מדגישות את עוצמת התגמול ההוני - אך גם את הסיכונים. איטורו, נאבן וויה הונפקו ב-2025, ושלושתן נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה. עובדי ויה מימשו אופציות בשווי כ-50.9 מיליון דולר, בנאבן 49.7 מיליון דולר ובאיטורו כ-49.6 מיליון דולר. עם זאת, עובדי איטורו עדיין מחזיקים באופציות ניתנות למימוש שהמחיר הממוצע שלהן כ-8 דולר, בעוד המניה עומדת היום על כ-37.7 דולר - הטבה על הנייר של 365 מיליון דולר. בוויה, לעומת זאת, ההטבה שעמדה על כ-109 מיליון דולר בסוף 2025 התכווצה ב-82 מיליון דולר בעקבות צניחת המניה.
השאלה הגדולה שמטרידה כלכלנים היא מה כל הכסף הזה עושה לכלכלה הישראלית. שפריר מסביר שהמימושים "מגדילים את אפקט העושר ולכן תומכים בצריכה הפרטית - רכישת מכוניות, נסיעות לחו"ל, מסעדות", ומוסיף כי "חלק מהכסף זורם גם לשוק המניות המקומי בגלל התשואה העודפת. זה גם מגדיל את ההכנסות ממסים בעת המימוש". הוא מציין עוד שמרבית העובדים שמממשים אופציות דולריות ירצו להמיר את התמורה לשקלים, מה שמהווה "אחד הדברים שתומכים בשקל חזק".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מסייג את ההשפעה. לדבריו, מכיוון שמדובר באנשים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה עם נטייה שולית נמוכה לצריכה, "להערכתי, רוב הסכום שממומש הולך לחיסכון והשקעות". הוא מעריך שההשפעה הממשית תורגש בעיקר בשוק הנדל"ן - "אם היטקיסט צעיר מממש אופציות וקונה נכס לעצמו או לצורך השקעה" - ובפחות על הצריכה השוטפת. ההשפעה על האינפלציה, לדבריו, שולית. "זה לא שמימושים כאלה עושים מהפך בשוק הנדל"ן. כן קונים נכסים יקרים יותר, זה משפיע אולי על המחירים בת"א, אבל זה לא אירוע מאקרו כלכלי של המון קונים שמסתערים".
פרוינד מזהיר את העובדים שנהנים מתגמול הוני לא להתעלם מהמורכבות שבמימוש: "אסור להסתכל על השווי של הכסף לפי מחיר המניה ומספר המניות, וצריך גם לזכור את השותף השקט - מס הכנסה. כשהשווי עולה גם חלקו עולה". הוא מוסיף כי ESOP מתכננת להשיק בקרוב סימולטור מתקדם שיעזור לעובדים לחשב את מה שנשאר להם בפועל אחרי מס, לפי פרמטרים כמו מטבע ותרחישים שוק שונים. עוד מגמה שפרוינד מציין היא עלייה בעסקאות שוק משני לחברות פרטיות, שמאפשרות לעובדים להנזיל את החזקותיהם מבלי לחכות להנפקה.
הנתון הגדול מאחורי הכל: מגזר ההייטק מעסיק כיום כ-409 אלף עובדים בישראל - ירידה מ-417 אלף בסוף 2024, תופעה שלא נראתה יותר מעשור - ואחראי לכ-18% מהתמ"ג, כ-60% מהייצוא, וכשליש מצמיחת התוצר מאז 2017. תשלומי מס ההכנסה שלו מהווים כ-24% מכלל המס הישיר. כל עוד מניות הענקיות הגלובליות, ובראשן אלה הקשורות לבינה מלאכותית, ממשיכות לעלות, העושר של עובדי ההייטק הישראלים שמועסקים אצלן ימשיך לגדול - אך ירידה חדה, כפי שמלמד המקרה של מאנדיי, יכולה למחוק את הכול תוך חודשים ספורים.
מגמות הבינה המלאכותית, התנודות בשוק ושינויי שערי המטבע ימשיכו לעצב את עושר עובדי ההייטק בישראל - ואיתו גם את ההשפעה על הצריכה, הנדל"ן והבורסה המקומית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה