ארבעה משרדי ממשלה - האוצר, הכלכלה, האנרגיה והסביבה - מפרסמים זו השנה השנייה ברציפות מסלול מענקים לתעשייה הישראלית בהיקף של 300 מיליון שקל, שייפרסו על פני שלוש שנים עד 2026. המסלול מופעל על ידי הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, ומהווה חלק ישיר מיישום החלטת הממשלה בנושא מס פחמן שהתקבלה ב-2024. בקשות ניתן להגיש עד 25 במאי 2026.
המסלול כולל שני ערוצי תמיכה נפרדים. מסלול א' עוסק בהתייעלות בצריכת דלקים או הסבתם לחשמל, מימן וגז טבעי דחוס - כשהדלקים המשתתפים הם מזוט, גפ"מ וגז טבעי בהתאם לעדכון צו הבלו. מסלול ב' מתמקד בהתייעלות בצריכת חשמל והפחתת פליטות גזי חממה, לרבות החלפת ציוד חשמלי ישן לציוד מתקדם יותר והטמעת טכנולוגיות חיסכון. שיעורי המענק נעים בין 25% ל-50% מסך ההשקעה, עד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
הקול הקורא לשנת 2025 כולל מספר שינויים לעומת המחזור הקודם. לראשונה, הורחבה רשימת הענפים הזכאים לסיוע, וכוללת כעת גם בתי קירור, מכבסות תעשייתיות, שירותי קייטרינג מוסדיים, מתקני טיפול בפסולת וענפי כרייה וחציבה נבחרים. בנוסף, עודכנו דרישות הסף לשימוש בקררים מסוג HFC, כך שתינתן תמיכה רק במערכות המבוססות על קררים בעלי פוטנציאל התחממות (GWP) נמוך - בהתאם למגבלות פרוטוקול מונטריאול. שינוי נוסף: פרויקטים של הסבת דלקים לחשמל, מימן או גז טבעי דחוס אינם נדרשים עוד לעמוד בסף מינימלי של עלות להפחתת פליטות - הקלה שנועדה לאפשר תמיכה בפרויקטים עם תועלת סביבתית רחבה, גם אם העלות הראשונית גבוהה.
מהמחזור הקודם של התוכנית אושרו כבר מספר פרויקטים. מעדני יחיעם מחליפים דוד קיטור המופעל במזוט במערכות מבוססות משאבות חום והשבת חום שיורי. דגת הארץ מקיבוץ ניר דוד משדרגת את מערך הקירור והמיזוג לטכנולוגיה מרכזית מודרנית עם קרר R-290 - חומר קירור בעל השפעה אקלימית נמוכה במיוחד, שמיושם כבר באירופה אך נחשב פורץ דרך בישראל. סלטי שמיר, באמצעות חברת ESCO ישראל, מסבים זוג דודי קיטור הפועלים על גפ"מ לזוג מחוללי קיטור חשמליים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר את הרציונל הכלכלי שמאחורי המהלך: "מס הפחמן, במסגרתו ניתנים המענקים, מבטיח שהכסף יישאר כאן לטובת אזרחי ישראל במקום לעבור לאירופה, ובמקביל מעודד את התעשייה להתייעל ולצמצם זיהום. כל זה מתאפשר בזכות תמיכה ענקית של כמיליארד שקלים, שגורמת לכך שהתעשייה לא רק שלא תיפגע מהמס, אלא אף תוכל להרוויח ממנו - במיוחד אותם מפעלים שיתייעלו יותר מהיעד שנקבע."
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הדגישה את הממד הדו-כיווני של התוכנית: "יחד המשרדים פועלים לייצר ודאות וכלים מעשיים למפעלים, שיאפשרו להם להפחית פליטות, להתייעל אנרגטית ולעשות את המעבר כבר היום לכלכלה דלת-פחמן. כך מצמצמים זיהום אוויר והשפעות אקלימיות וגם מחזקים את התחרותיות והחוסן של התעשייה בישראל."
שר הכלכלה ניר ברקת ציין כי "מסלול הסיוע מהווה הזדמנות מצוינת עבור התעשייה להטמיע חדשנות אנרגטית, ועל ידי כך לשפר את כושר התחרות מול העולם." שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הוסיף כי הפחתת ההוצאות של המפעלים "תוביל להמשך תהליכים שאנחנו מובילים להוזלת יוקר המחיה לציבור בישראל."
מבחינה מבנית, המהלך מצביע על גישה שבה מדיניות אקלימית ומדיניות תעשייתית מתממשקות במפורש: מס הפחמן יוצר לחץ רגולטורי על המגזר התעשייתי, ובמקביל מסלול המענקים מספק את המימון לעמוד בדרישות החדשות ואף לעקוף אותן. מבנה זה, שמוכר ממדינות אירופה ומהחקיקה האמריקנית של ה-Inflation Reduction Act, מאפשר לממשלה לקדם מטרות סביבתיות מבלי להטיל את העלות הכוללת על כתפי המגזר התעשייתי לבדו. השאלה שתיבחן בשנים הקרובות היא האם ההיקף התקציבי - 300 מיליון שקל לשלוש שנים - מספק לייצר שינוי מבני של ממש בתשתיות האנרגיה של התעשייה הישראלית.
הגשת הבקשות למסלול פתוחה עד 25 במאי 2026. כל פרטי התנאים ואופן ההגשה זמינים באתר הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה.
המדינה מציעה מענקים של עד 3.5 מיליון שקל לפרויקט למפעלים שיעברו לאנרגיה נקייה יותר, עד מועד הגשה ב-25 במאי 2026.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה