הרשות להגנת הפרטיות הודיעה כי אין להשתמש במצלמות זיהוי לצורך אכיפת עבירות חנייה. מדובר בהבהרה משמעותית שמגבילה את השימוש בטכנולוגיית מעקב מתקדמת, שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה יותר ויותר ברשויות מקומיות ובגופי אכיפה ברחבי הארץ.
הרשות קבעה כי שימוש במצלמות זיהוי לצורך כזה חורג מהמותר על פי דין, ומהווה פגיעה בפרטיות של אזרחים שלא עברו עבירות שמצדיקות מעקב מהסוג הזה. עבירות חנייה, מטבען, הן עבירות קלות יחסית, ועל כן הפעלת אמצעי סיור טכנולוגי מתקדם לשם אכיפתן אינה עומדת במבחן המידתיות.
הסוגיה עולה על רקע התרחבות השימוש במצלמות חכמות ברחבי ישראל. רשויות מקומיות רבות החלו לאמץ פתרונות טכנולוגיים לאכיפה עירונית, כולל מצלמות המסוגלות לזהות לוחיות רישוי ופנים, כחלק ממגמה רחבה יותר של "עיר חכמה". אלא שהרשות להגנת הפרטיות שמה עכשיו קו אדום ברור.
הרשות להגנת הפרטיות פועלת תחת משרד המשפטים ואחראית על אכיפת חוק הגנת הפרטיות בישראל. זו לא הפעם הראשונה שהרשות מתריעה על שימוש לא מידתי בכלי מעקב טכנולוגיים. בעבר יצאה הרשות נגד שימושים שונים במידע אישי ללא הסכמה של האזרחים ומבלי שנקבעה לכך מסגרת חוקית ברורה.
עבירות חנייה נחשבות לאחד מתחומי האכיפה היומיומיים הנפוצים ביותר, עם מאות אלפי דו"חות המוצאים מדי שנה ברחבי הארץ. השימוש במצלמות זיהוי לצורך זה היה עשוי לייעל את עבודת פקחי החנייה, אך לפי עמדת הרשות, יעילות אכיפה אינה מצדיקה לבדה פגיעה בזכות חוקתית לפרטיות.
ההחלטה צפויה להשפיע על רשויות מקומיות שכבר פרסו מצלמות מהסוג הזה או שתכננו לעשות זאת. גופים אלה יידרשו לבחון מחדש את מדיניות האכיפה שלהם ולהסיר כל שימוש בזיהוי שאינו עומד בדרישות החוק ובהנחיות הרשות.
בשלב זה לא נמסרה עמדה רשמית מטעם ארגון הרשויות המקומיות בישראל בנוגע להנחיה. גם משרד הפנים, האחראי על הפיקוח על הרשויות המקומיות, טרם הגיב באופן פומבי לקביעה זו.
צפוי כי הרשות להגנת הפרטיות תפרסם בהמשך הנחיות מפורטות יותר בנוגע לשימושים המותרים והאסורים במצלמות זיהוי על ידי גורמי אכיפה, ותגדיר באילו נסיבות בדיוק מותר להפעיל טכנולוגיה מסוג זה ברשות הציבורית.
גם לאכיפת חנייה יש גבולות, ועכשיו הרשות להגנת הפרטיות הבהירה אותם במפורש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה