בג"ץ מחסל הטבות למשתמטים: ביטול הנחות דירה, ארנונה ותחבורה

בית המשפט העליון הוציא היום (ראשון) פסיקה שתערער את חיי היומיום של אלפי משפחות חרדיות. השופטים הורו לבטל ולהתנות שורה ארוכה של הטבות כלכליות לחרדים שלא הסדירו את מעמדם מול צבא ההגנה לישראל, בהם הנחות ברכישת דירה, סבסוד מעונות יום וצהרונים, הנחות בארנונה והנחות בתחבורה הציבורית. הפסיקה ניתנה לאחר שנחשף כי הממשלה לא עשתה כמעט דבר כדי לאכוף את חוק הגיוס מאז ניתן פסק הדין לפני כחצי שנה.

השופטים לא נקטו בלשון רכה. "הוראות פסק הדין בעניין הגיוס אינן מקוימות", כתבו בפסיקה חריגה. "אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק. על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים".

על פסק הדין חתומים המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג, שנחשב לשמרן, יחד עם השופטות דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, והשופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף. שופטים אלה הדגישו שהפסיקה ניתנה בכבדות לב, אך לא נותרה ברירה אחרת: "אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר - לא נותרה ברירה".

הסנקציות שנקבעו מפורטות ומגובות בלוחות זמנים קשיחים. מועצת מקרקעי ישראל חייבת להתכנס בתוך 21 יום ולקבוע כיצד להתנות את ההנחה בתוכנית "מחיר מטרה" לרכישת דירה בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא. במסגרת אותם 21 יום, משרד העבודה נדרש להחליט כיצד לתקן את מבחן התמיכה לסבסוד שכר הלימוד במעונות יום, במשפחתונים ובצהרונים, כך שהסדרת מעמד ההורה שנקרא לשירות תשמש תנאי סף לקבלת הסבסוד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ ושרת התחבורה מירי רגב קיבלו 35 יום לבחון את ביטול הנחות הנסיעה בתחבורה הציבורית למשתמטים, ושר הפנים קיבל 35 יום לבחון שינוי בתקנות ההנחה בארנונה.

אחד הממצאים המזעזעים ביותר בפסיקה נוגע לנתוני האכיפה הפלילית. בני הציבור החרדי מהווים כ-80% מתוך 76 אלף המשתמטים המוכרזים, אך בתחילת שנת 2026 עמד חלקם בקרב מקבלי כתבי האישום על כ-7% בלבד. בג"ץ קבע שמצב זה אינו מתקבל על הדעת, ופסל את מדיניות המשטרה להימנע ממעצרים בערים חרדיות מחשש להתפרעויות. כדברי השופטים, המסר שעולה מכך ש"המשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות - בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' - הוא מסר שלא ניתן להשלים עימו".

השופט סולברג הוסיף והורה בצורה ברורה שהמשטרה חייבת לסייע למשטרה הצבאית ולהתחיל לפעול. "המדינה נדרשת לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית לנקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי משתמטים מקרב הציבור החרדי", נכתב בהחלטה, "בפרט, ומבלי למצות, אין להלום מדיניות של הימנעות ממימוש סמכויות עיכוב או מעצר כלפי אדם שהמשטרה מזהה כמי שהשתמט משירות צבאי אגב פעילות אחרת שלה".

הרקע לפסיקה החריגה מגלה תמונה של ממשלה שמשכה זמן במשך חודשים. ביום 18 בינואר 2026, כשבועיים לאחר שהיה צריך כבר לגבש מדיניות אכיפה, עלה הנושא לדיון בממשלה, והוחלט על הקמת צוות שרים שיגיש המלצות בתוך 30 יום. אותם 30 יום חלפו בלי שהוגשו המלצות. מזכיר הממשלה הודיע על דיון נוסף בממשלה ביום מתן פסק הדין, אך סולברג לא קנה את זה: "אין זו הפעם הראשונה, גם לא השנייה, שבה אנו מצויים בתרחיש של הצהרות כלליות ובקשות לעדכונים עתידיים".

חשוב לציין מה בג"ץ לא עשה בפסיקה זו: השופטים דחו את בקשת העותרים לקבוע שהממשלה ביזתה את בית המשפט. במקום זאת, הם בחרו במסלול של הוראות אופרטיביות ישירות לרשויות. השופטים אף הבהירו שמדובר בצעד ראשון בלבד, ולא מיצוי הפעולות הנדרשות: "אין באמור כדי למצות את הפעולות הנדרשות; הרחק מכך. מדובר אך בצעד ראשון, לטובת התחלת פעולה בכיוון של אכיפת הוראות חוק שירות בטחון".

סולברג הוסיף בסוף פסיקתו משפט שמבהיר שהדלת נשארת פתוחה לממשלה: "ככל שתחליט הממשלה, באמת ובתמים, לקבל החלטות מעשיות בהתאם לעקרונות פסק הדין - נוכל אנו להרכין ראשנו ולקום מכיסאנו. אף נברך על כך".

המדינה נדרשת להגיש הודעת עדכון על ביצוע כלל ההוראות עד ה-1 ביוני 2026. כל ההחלטות שיתקבלו על ידי הרשויות השונות צריכות להתחשב בעמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר וביועצת המשפטית לממשלה, שתומכים בצעדים אלה, ואם יתקבלו החלטות שסותרות עמדה זו, יהיה צורך לנמקן בהתאם.