ארבעה בנקים רוצים להכריז על דנקנר פושט רגל

ארבעת הבנקים הגדולים בישראל - בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות - הגישו היום (שני) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד איש העסקים נוחי דנקנר. הסיבה המיידית: דנקנר הודיע לבנקים כי לא יוכל להעביר תשלום של 5 מיליון שקל שנקבע לחודש מרץ במסגרת הסדר החוב שלו, לאחר שעסקת השקעה שהייתה אמורה לממן את התשלום התפוצצה ברגע האחרון.

הסדר החוב שקרס נחתם בינואר האחרון בלבד - כשלושה חודשים לפני הגשת הבקשה. לפי ההסדר המעודכן, דנקנר התחייב לשלם לבנקים סכום מיידי של 5 מיליון שקל, לשעבד את כל זכויותיו בצוואת אביו המנוח יצחק דנקנר, ולהעניק לבנקים זכות למנות מפקח חיצוני שילווה את מכירת הנכס המרכזי בצוואה - בית השנהב בירושלים. בפועל, לדברי הבנקים, דנקנר הצליח לשלם רק כ-2.5 מיליון שקל מתוך ההתחייבות, ועצר שם.

החוב הכולל של דנקנר לארבעת הבנקים עומד על 547 מיליון שקל: בנק הפועלים הוא הנושה הגדול ביותר עם 176 מיליון שקל, בנק לאומי חייב לו 162 מיליון שקל, בנק דיסקונט 119 מיליון שקל, ובנק מזרחי טפחות 90 מיליון שקל. בנוסף, בין נושיו גם קרדיט סוויס ובנק אגוד. החובות נוצרו בשל אשראי שניתן לחברות הפרטיות גנדן וטומהוק, שבאמצעותן שלט דנקנר בקונצרן אי.די.בי עד קריסתו ב-2013. דנקנר ערב אישית לחובות החברות.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט מבקשים הבנקים מהשופטת להורות על צו פתיחת הליכים נגד דנקנר ולמנות נאמן לנכסיו. הבנקים מפרטים כי לאורך השנים ניתנו לדנקנר ארבע דחיות לפירעון החוב: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. עוד נטען כי בשנת 2024 חדל דנקנר לשלם את חובותיו, וכבר בספטמבר אותה שנה הודיע לבנקים כי לא יוכל לעמוד בתשלומים הקרובים. הפיגור הנוכחי עומד על 7.5 מיליון שקל - סכום שלפי ההסכם שנחתם בסוף 2025 מספיק להעמיד את יתרת החוב כולה לפירעון מיידי, ולאפשר לבנקים לפנות ישירות לבית המשפט ללא התראה נוספת.

"דנקנר חב מזה למעלה מעשור סכומי עתק של מאות מיליוני שקלים לנושים שונים", נכתב בבקשה. "לאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות לפרוע את חובו, הוא הפר פעם אחר פעם את התחייבויותיו תוך שהוא מבקש דחיות רבות להסדר החוב שנחתם עמו. משמוצו כל האפשרויות, נראה כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו והדרך היחידה היא לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החייב". הבנקים הוסיפו כי "גביית חובות החייב במסגרת הליך קולקטיבי ומפוקח באמצעות נאמן שימונה לנכסיו היא הדרך המיטבית להבטחת מיקסום פירעון חובותיו לנושיו".

מצב הנכסים של דנקנר, כפי שהוצג בדו"ח עושר שמסר לבנקים בפברואר 2025, מלמד על מצוקה ממשית: יתרת זכות של 400 אלף שקל בלבד בחשבון הבנק, לצד החזקות שהבנקים מגדירים כ"זניחות" וחסרות שווי מימוש מיידי. הנכסים המרכזיים שמנו הבנקים הם זכויותיו בחברת חושן פודטק - חברת מזון לבעלי חיים שהקים - ותקבולים אפשריים מעיזבון אביו. לפי הערכת דנקנר עצמו, זכויותיו בעיזבון מוערכות בין 83 ל-150 מיליון שקל, אך הבנקים מציינים כי מדובר בסכומים שתלויים במימוש נכסים בפועל, בהשבחתם ובחלוקה ליורשים קודמים לפי הצוואה - ולא ברור מתי יתקבלו, אם בכלל.

הגורם הישיר שמנע את ביצוע התשלום הוא כישלון עסקת ההשקעה בחושן פודטק. דנקנר הסביר לבנקים כי ניהל משא ומתן עם משקיע שהסכים לרכוש חלק ממניותיו בחברה תמורת עשרות מיליוני שקלים, לצד השקעה נוספת בחברה. העסקה הייתה אמורה לספק לו את הכסף לתשלום לבנקים ולמימון המשך פיתוח החברה. אך בשבוע שעבר, ברגע האחרון, המשקיע חזר בו. תשלום דצמבר 2025 בסך 5 מיליון שקל עבר בהצלחה, אך התשלום הבא שנועד למרץ כבר לא הגיע.

דנקנר מסר תגובה רשמית: "פעלתי במשך שנים ארוכות, כמיטב יכולתי, על מנת לפרוע את התחייבויותיי, מתוך תפיסה כי מדובר בחובה ערכית מהמעלה הראשונה. במהלך העשור האחרון פעלתי ללא לאות, יזמתי ועבדתי לילות כימים, ושילמתי סכום מצטבר ניכר בהיקף של כ-110 מיליון שקל". הוא הוסיף: "למרבה הצער, המשקיע חזר בו מהתחייבותו והותיר אותי בפני שוקת שבורה. כפי שפעלתי עד כה בתום לב, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, כך אוסיף ואפעל גם מכאן ואילך. תקוותי היא כי ההליך יתנהל בכבוד ובהגינות".

ההקשר הרחב יותר שווה תשומת לב. ההסדר המקורי משנת 2016 קבע שדנקנר ישלם 180 מיליון שקל ישירות, ויוסיף 320 מיליון שקל נוספים מהכנסות עתידיות. עד היום שילם 110 מיליון שקל, כולל ריביות בגובה 20 מיליון שקל - כלומר כ-90 מיליון שקל מקרן ההסדר עצמו עדיין לא נפרעו. וזאת לפני שנלקח בחשבון שהחוב הכולל ממשיך לצמוח בשל הפרשי ריבית והצמדה. דנקנר, שהיה לפני כ-15 שנה בין העשירים ביותר בישראל עם הון מוערך של 1.2 מיליארד דולר, בחר שוב ושוב שלא לפשוט רגל - בניגוד לעצת מקורביו - ולהתמיד בהסדרי פריסה. ההחלטה הזו הובילה אותו לעשור של תשלומים חלקיים ודחיות, עד שהבנקים הגיעו לנקודת האל-חזור.

כעת עובר הכדור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת תצטרך להחליט אם להיעתר לבקשה ולהוציא צו פתיחת הליכים, שיחייב מינוי נאמן לנכסי דנקנר. אם יינתן הצו, יהפוך ההליך לקולקטיבי - כל הנושים ייכנסו לתמונה, ובראשם ארבעת הבנקים - ותיבדק האפשרות לממש את הנכסים הקיימים, ובראשם הזכויות בעיזבון האב ובחברת חושן פודטק. השאלה המרכזית שתעמוד בפני הנאמן, אם ימונה, תהיה האם ומתי ניתן יהיה להפוך את הנכסים הספקולטיביים הנותרים - ובעיקר הזכויות בבית השנהב - לכסף בפועל.