בהרב-מיארה לבג"ץ: "חייבו את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה לבית המשפט העליון בבקשה להתערב בכינוס הוועדה לבחירת שופטים. זה קרה ב-27 באפריל 2026, ומדובר בעימות ישיר מול שר המשפטים יריב לוין. הפעם לא מדובר רק ביועמ"שית - הנהלת בתי המשפט הצטרפה אליה בגזרה אחת.

בתגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ נכתב במפורש: "הפגיעה במערכת המשפט ובציבור המתדיינים נמשכת". הנימוק: לוין פועל לאיוש תקנים "באופן שרירותי ושלא בהתאם לצרכי מערכת המשפט". לדברי בהרב-מיארה, כינוס הוועדה בדרך שמציע השר לא מרפא את הנזק שנגרם לכלל ערכאות השיפוט.

הפרט המעניין: לוין כבר הודיע שהוא מתכוון לכנס את הוועדה. אבל בדיוק ההודעה הזו היא שמחזקת, לפי עמדת היועמ"שית, את הצורך בהתערבות שיפוטית. "דווקא הודעתו זו של השר אך מחייבת התערבותו של בית המשפט", נאמר בתגובה. הלוגיקה ברורה: אם לוין כבר הכריז על כוונותיו - יש להגדיר בדיוק מה הוא חייב לעשות, ולא להשאיר את הפרשנות בידיו.

מה בדיוק מבקשים? שהוועדה תוכל לבחור כמאה שופטים ורשמים חדשים בישיבה אחת. בהתחשב ב"שרשור תקנים", מדובר בפועל בכ-150 שופטים ורשמים בכלל המערכת. זו לא בקשה שולית.

הנהלת בתי המשפט מתחדדת גם על הבתי המשפט המחוזיים, שנעדרים לחלוטין מהתוכנית שהציג לוין. "בהודעת השר בולטים בהיעדרם בתי המשפט המחוזיים", נכתב. המחסור חמור במיוחד במחוזות באר שבע וחיפה. לוין רוצה להתחיל בתחומי תעבורה, משפחה ונוער בלבד. הנהלת בתי המשפט אומרת שגישה זו "אינה מבוססת על תשתית עובדתית איתנה ובדוקה" ו"אינה תואמת את צרכי מערכת המשפט".

לא נשכח גם את נושא בית המשפט העליון. בתגובה נאמר כי "עמדת השר שלפיה אין בכוונתו לפתוח בהליכים למינוי שופטים לבית המשפט העליון בנסיבות המפורטות במכתבו, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין". במילים אחרות: לוין מסרב למנות שופטים גם לעליון, וגם זה, לפי היועמ"שית, מנוגד לחוק.

האשמה המשפטית כבדה. בתגובה נכתב כי דרך ההתנהלות של השר "עולה כדי הפרת חובתו לפעול לכינוס הוועדה לכלל הערכאות הדיוניות במהירות הראויה". לא הגזמה, לא ביקורת - הפרת חובה. זו שפה של כתב אישום, לא תגובה מנהלית.

מה עומד מאחורי הסכסוך? לוין לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים כבר תקופה ארוכה, בטענה לסיבות שונות. המתנגדים טוענים שמדובר בצעד מכוון שנועד לשנות את הרכב הוועדה ואת מאזן הכוחות בה. בהרב-מיארה, מצדה, מסרבת לתת לו לנהל את הוועדה בתנאים שהוא קובע.

כעת הכדור בידי בג"ץ. בית המשפט צפוי לדון בעתירות שהוגשו בנושא, כשמצד אחד עומד שר משפטים שמצהיר על כוונה לכנס את הוועדה בתנאים שלו, ומהצד השני יועמ"שית והנהלת בתי המשפט שדורשות שהתערבות שיפוטית תגדיר בדיוק כיצד, ומתי, ולאיזה ערכאות יש למנות שופטים.