מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שמסיים עידן של הסדרים זמניים ומעגן כהוראת קבע את השיפוי למעסיקים בגין ימי מילואים של עובדיהם. מהיום, לא צריך עוד להמתין לחקיקת חירום מיוחדת - הפיצוי יחול אוטומטית, בשגרה ובחירום, על כל מעסיק שעובד שלו יוצא לשירות מילואים.
את החוק הובילו שלושה שרים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון ישראל כ"ץ וסגן ראש הממשלה ושר העבודה יריב לוין. הצלבת שלושה משרדים כל כך שונים - אוצר, ביטחון ועבודה - מספרת בעצמה את גודל הבעיה שהחוק בא לפתור.
מאז פרצה המלחמה, עסקים ישראלים רבים מצאו את עצמם במלכוד כואב. מצד אחד, עובדים איכותיים שנקראו למילואים לחודשים ארוכים, ללא צפי ברור לחזרה. מצד שני, קושי לגייס מחליפים לתקופה לא מוגדרת. מעל לכל, נטל כלכלי כבד: המעסיקים ממשיכים לשלם תנאים סוציאליים עבור עובדים שאינם נוכחים, דבר שבענפים מסוימים הסתכם בעשרות מיליוני שקלים בחודש. התוצאה, במקרים לא מעטים, הייתה פיטורי מילואימניקים, צמצום פעילות, ולעיתים סגירת עסקים.
בפברואר הודיעה המדינה שתשפה מעסיקים גם על רכיב התנאים הסוציאליים, בשיעור של 20% משכר העובד, לכל תקופת שירות המילואים. אלא שזו הייתה הוראת שעה - פלסתר זמני שפקע בכל פעם שנגמר המועד. מה שאושר היום הופך את אותו שיפוי לחלק קבוע מספר החוקים של המדינה.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי לא הסתיר את שביעות רצונו: "שברנו תקרת זכוכית נוספת. מדובר בתיקון עוול היסטורי." אמיתי הדגיש שהשיפוי יחול מעכשיו באופן אוטומטי על כל שירות מילואים, ללא תלות במצב ביטחוני - כלומר גם בתקופות שגרה, לא רק בחירום.
סמוטריץ' אמר כי "חזיתות הלחימה נשענות על עורף כלכלי איתן, והמעסיקים הם מנוע הצמיחה שמחזיק את המשק." הוא הוסיף: "קיבוע השיפוי בהוראת קבע מייצר ודאות עסקית ומבסס חוזה ארוך טווח בין המדינה למגזר העסקי. אנחנו עומדים מאחורי משרתי המילואים, מאחורי משפחותיהם, ומאחורי בעלי העסקים הנושאים בנטל הלאומי."
כ"ץ הדגיש את הממד הביטחוני: "הלוחמים והלוחמות במילואים הם עמוד השדרה של ביטחון ישראל. האחריות שלנו היא לעמוד גם מאחורי מי שמאפשרים להם להתגייס פעם אחר פעם." לדבריו, מדינת ישראל מעבירה "מסר ברור של מחויבות מלאה וארוכת טווח למשרתי המילואים, למשפחותיהם ולמעסיקים שלהם - בשגרה ובחירום."
לוין, מצדו, הדגיש את ממד שוק התעסוקה: "אני רואה חשיבות עליונה בביצור החוסן התעסוקתי של המשרתים ובמתן מעטפת כלכלית ראויה למעסיקים, המהווים שותפים מלאים לשמירה על ביטחון המדינה ועל שגרה כלכלית גם בעיתות חירום." הכוונה ברורה: לא רק לפצות, אלא גם לעודד מעסיקים לא לפטר מילואימניקים ולא לחשוב פעמיים לפני שהם מגייסים אותם.
המהלך מסמן שינוי תפיסתי שחורג מהצהרה חגיגית. עד היום, בכל פעם שהתארכה מלחמה או גל גיוס, נאלצה הממשלה לחזור לכנסת ולחדש הוראות שעה - תהליך שיצר חוסר ודאות וסירב לתת לעסקים אופק תכנוני אמיתי. הפיכת הפיצוי לקבוע פותרת בדיוק את הבעיה הזו: מעסיק יכול כעת לחשב את עלויות העסקת איש מילואים לא רק לחודש הבא, אלא לשנים קדימה.
כעת יעברו ההנחיות ליישום דרך הביטוח הלאומי, שאמור לעדכן את ההליכים הבירוקרטיים כך שהשיפוי יועבר לעסקים בצורה שוטפת ואוטומטית, בלי שכל מעסיק יצטרך להגיש בקשה מחדש בכל פעם שעובד שלו מקבל צו 8.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה