מצפה רמון עומדת בפני השינוי הגדול ביותר בתולדותיה. הסכם פיתוח כוללני נחתם היום (ג') בין משרד הבינוי והשיכון למועצה המקומית, ובמסגרתו תוקם בנייה של כ-3,000 יחידות דיור חדשות על קרקעות מדינה, בהשקעה כוללת של כ-800 מיליון שקלים. לא עוד עיירת מדבר קטנה - המדינה מחליטה להכפיל אותה.
בחתימה נכחו שר הבינוי והשיכון חיים כץ, ראש המועצה המקומית אליה וינטר, ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן. המהלך אינו מגיע בוואקום: שבועות ספורים לפניו הפכה מצפה רמון ל"עיר מקלט" שאליה ירדו אלפי ישראלים בזמן איום הטילים האיראניים. עכשיו המדינה מחליטה לא לבזבז את הרגע.
פירוט ההשקעה חושף את הסדרי העדיפויות: כ-720 מיליון שקל יופנו לתשתיות על ותשתיות ציבוריות, כ-110 מיליון שקל להקמת מוסדות ציבור, ו-כ-30 מיליון שקל לשדרוג המרקם הוותיק של היישוב. כלומר, רוב הכסף הולך לתשתיות ולא לדירות עצמן. זה לא מפתיע - האתגר האמיתי במצפה רמון מעולם לא היה הקרקע, אלא כל מה שסביבה.
ראש המועצה אליה וינטר שם על השולחן יעד ברור: "להגיע ל-10,000 תושבים עד סוף שנת 2030". לדבריו, "באמצעות פיתוח תשתיות על, הקמת והרחבת מוסדות ציבור וחינוך, הקמת גני משחקים, כבישים וטיילות אנחנו נשפר את איכות החיים של התושבים הקיימים ושל התושבים החדשים". הוא הוסיף כי ההסכם ייצר גם תנאים להתחדשות עירונית עתידית, "תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף והסביבה הייחודית של היישוב".
שר הבינוי חיים כץ מיהר לשלב את החתימה ברצף הישגים: "הסכם הפיתוח שנחתם היום במצפה רמון מצטרף ל-14 הסכמים שקידמנו לחיזוק יישובים ולהגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ". לדבריו, מדובר ב"מהלך שמחבר תכנון, השקעה וביצוע בפועל" ויניע "צמיחה בנגב כולו". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן הלך צעד אחד רחוק יותר וקבע ש"מצפה רמון היא יעד אסטרטגי לפיתוח" - ניסוח שמעניק לה מעמד שונה מסתם פרויקט נוסף בפריפריה.
מעבר לנאומים, השאלה המעשית שאף אחד לא מדבר עליה בגלוי היא אחת: מי יבוא לגור שם? גורמים בשוק הדיור מציינים כי האתגר המרכזי לא יהיה הבנייה עצמה - אלא יצירת ביקוש אמיתי. מצפה רמון רחוקה, שוק התעסוקה בה דל, והנגישות התחבורתית לא התפתחה בקצב שהיה מצדיק עלייה כה דרמטית במספר התושבים. ה-800 מיליון שקל מיועדים בעיקרם לתשתיות - לא לפתרון שאלת הביקוש.
ההסכם כולל גם רכיב שמעט עסקו בו: התחדשות עירונית עתידית ביישוב הקיים, לצד בניית שכונות חדשות. כלומר, המדינה לא רק מוסיפה שטח - היא גם מתכננת לפנות פנימה ולשקם את מה שכבר קיים. גני משחקים, כבישים, טיילות ומרחב ציבורי חדש - כולם חלק מהחבילה שמיועדת לשנות את הפנים הפיזיות של העיר.
בהסתכלות רחבה יותר, הצעד הזה מתחבר לדפוס מוכר: הממשלה מנסה לפזר אוכלוסייה מהמרכז דרך יצירת מסה קריטית בערי פריפריה. 14 הסכמים דומים נחתמו כבר, לפי כץ. הרעיון בסיסי - אם תבנה, הם יבואו. בשוק הנדל"ן הישראלי, שבו הביקוש נגרר לאחר ההיצע ולא תמיד ההיפך, זה הימור שלא תמיד מוכיח את עצמו.
ביצוע ההסכם בשטח, ובעיקר קצב מילוי הדירות שייבנו, ייבחנו בשנים הקרובות. יעד ה-10,000 תושבים עד 2030 משאיר פחות מחמש שנים - לוח זמנים שאפתני בכל קנה מידה, במיוחד כשמדובר ביישוב שמנה 5,000 איש ועומד להכפיל את עצמו.
ההסכם נחתם, הכסף הוקצה - המבחן האמיתי יתחיל כשהקבלנים ייכנסו לשטח והמדינה תצטרך להוכיח שמצפה רמון שווה את ההימור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה