דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 מציג תמונה מדאיגה: הים מתחמם, מפלסו עולה בקצב מהיר מהממוצע העולמי, מינים מקומיים נעלמים, ומינים פולשים ארסיים כובשים את החופים. זה הפרסום השנתי המשותף של המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, ועיקרי ממצאיו צריכים להדאיג כל מי שנוגע לים או אוכל דגים.
הנתון הבולט ביותר בתחום שינוי האקלים: מפלס הים התיכון בחופי ישראל עלה ב-15 סנטימטרים בין 1992 ל-2024, קצב של 4.7 מ"מ בשנה. הממוצע העולמי עומד על 3.4 מ"מ בלבד. מדובר בעלייה מהירה שתשפיע על קו החוף כולו ומגבירה את הסיכון להצפות בזמן סערות. בנוסף, שכבת המים העליונה מתחממת בקצב של 0.05 מעלות צלזיוס בשנה, קצב התואם את תחזיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים IPCC, אך עם השפעות כבדות על החי והצומח המקומיים שמתקשים להתמודד עם השינוי.
ממצא מדאיג נוסף הוא העמקת החמצת מי הים. תהליך זה מתרחש בשל עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר, החודר למים. ההחמצה פוגעת ביכולת של מינים כמו צדפות ואלמוגים לבנות שלד גירני, ועלולה להפוך את הים ממבלע פחמן למקור פחמן, מה שיחריף את משבר האקלים עצמו.
בתחום המגוון הביולוגי המצב חמור במיוחד. מאז 2023 נעלמו שני מינים מקומיים של דגים שהיו נפוצים ברשתות ספינות דיג: מולית אדומה, המוכרת כ"ברבוניה אדומה" או "סולטן איברהים", ושישן מסורטט, המוכר כ"מרמיר". הממצא חזר גם ב-2024 ומעלה חשש שהמינים נכחדו מהים של ישראל בשל התחממות המים. במקביל, מינים פולשים שהגיעו מים סוף דרך תעלת סואץ מהווים כיום בין 55% ל-68% מהחי שנדגם בעומקים שבין 40 ל-80 מטרים. בין המינים הפולשים שהתבססו: דגי הזהרון הארסיים וקיפודי ים ממין "נזירית ארוכת הקוצים" שעד לאחרונה הוכרו רק מחופי אילת. גם אצות פולשות, ובהן האצה האדומית הרעילה Asparagopsis taxiformis, כובשות את הסלעים החופיים, מחליפות אצות מקומיות שיצרו "יערות" תת-ימיים ושימשו בית גידול לבעלי חיים קטנים.
בתחום איכות המים, 75% מדגי המאכל שנבדקו במפרץ עכו בשנת 2024 הכילו ריכוזי כספית הגבוהים מהתקן האירופי, כלומר 24 מתוך 32 דגים שנאספו. הדוח מייחס זאת לזיהום מי תהום באתר מפעל תעשיות אלקטרוכימיות הנטוש, שכספית ממנו ממשיכה לחלחל לים. ריבוי הגשמים ב-2023 הביא לכניסת כספית נוספת לים. בדרום מפרץ חיפה נמשכת מגמת עלייה בריכוזי הקדמיום והכספית בקרקעית. עבודות שיקום של האתר מתבצעות בימים אלו, אך שיקום מי התהום טרם החל, ולכן חוקרים צופים שכספית תמשיך להימצא בדגי מאכל בשנים הקרובות.
בתחום הפסולת, פלסטיק הוא המרכיב העיקרי בפסולת החופית: כ-90% מהפסולת בחופי המרכז והצפון, וכ-60% בחופי הדרום. בשנת 2024 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול של 9 מתוך 10 צבי ים שנבדקו, סך של 106 פריטי פסולת. לצד זאת, נמשכת מגמת ירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים מאז 2021, ייתכן בזכות חוק השקיות ותוכנית "חוף נקי". ב-2024, לראשונה מאז מגפת הקורונה, לא אותרו כלל פריטים הקשורים למגיפה כמו כפפות ומסיכות. גם ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף על פני הים ירד לשפל מאז 2019, אולם בקרקעית הים בסמוך למוצא נחל הקישון ריכוז המיקרו-פלסטיק קפץ פי 100 לעומת שלוש השנים הקודמות, ומקור הקפיצה אינו ידוע.
לא הכל שלילי. הדוח מתעד גם כמה מגמות חיוביות: חילזון הצינוריר הבונה, מין חיוני לבניית הכרכוב בטבלאות הגידוד, מראה סימני התאוששות. שיפור נרשם גם באיכות המים בדרום מפרץ חיפה, וריכוזי הפוספט בנחל הקישון יורדים ככל הנראה בשל שיפור בטיפול בקולחים. אירוע יובש חריג שתועד באפריל 2024 בטבלאות הגידוד, שגרם לתמותה של חסרי חוליות, מוסיף לרשימת האתגרים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה: "דוח הניטור הלאומי ממחיש באופן חד וברור את האתגרים המורכבים העומדים בפני הסביבה הימית של ישראל: התחממות, זיהום ופסולת לצד לחץ גובר על המגוון הביולוגי. ממצאי הדוח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים". שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הדגיש כי "המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי, שעשוי לשמש בעתיד גם כשטח לפיתוח כלכלה כחולה", וציין שפיתוח בר-קיימה נשען על מידע שנצבר לאורך זמן. מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים אלון זס"ק ציין שגם ב-2024 פעלו חוקרי המכון תחת מגבלות ביטחוניות, שיבושי GPS ובעיות אספקת ריאגנטים בשל חרם על ישראל, ועם זאת שמרו על רצף הנתונים.
תוכנית הניטור הלאומית פועלת מאז 2019 במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים ושל משרד האנרגיה והתשתיות, ומאחדת ניטור שמתבצע מאז 1978 ברציפות. החוקרים קוראים להמשיך להשקיע בניטור מדעי, בצמצום זיהום, בהפחתת דיג יתר ובניהול אחראי של משאבי הים, שכן ללא פעולה מתמשכת המערכת האקולוגית הימית של ישראל תמשיך להידרדר.
הדוח ישמש בסיס לקבלת החלטות בענף הסביבה הימית בשנים הקרובות, ובכלל זה לתכנון רגולציה ואכיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה