יועמ"שית נגד ישיבות: תאבדו פטור מס על תרומות אם תחביאו חייבי גיוס

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עשתה צעד שמעולם לא נעשה כמוהו: ביטול זיכוי המס לתרומות לישיבות שמכלכלות בתוכן חייבי גיוס שמסרבים לבוא אל צבאות ישראל. ההחלטה שנחשפת עכשיו מכה ישר בעורק הכלכלי של עולם הישיבות.

הסנקציה הקונקרטית: ישיבות כאלה לא יוכלו להוציא אישורי סעיף 46 לפי פקודת מס הכנסה. בלי האישור הזה, תרומה לישיבה לא שווה לתורם כלום מבחינת החזר מס. לא לתורמים בישראל, ולא לתורמים מחו"ל דרך עמותות ידידים. זה לא עונש סמלי. זה ייבוש מקורות.

כדי להבין את המשמעות הכלכלית צריך לדעת איך עולם הישיבות הגדולות מתפקד. הישיבות הגדולות, במיוחד הליטאיות הגדולות כמו פוניבז' ומיר ואחרות, מממנות חלק ניכר מתקציבן דרך תרומות מאמריקה ומאירופה. תורם יהודי שנותן כסף ויכול לנכות אותו ממס הכנסה נותן הרבה יותר מתורם שלא מקבל כלום בחזרה. סעיף 46 הוא מנוע התרומות. בלעדיו המנוע נכבה.

הרקע הישיר להחלטה הוא פסיקת בית המשפט העליון מיוני 2024, שקבעה שאין בסיס חוקי לפטור הגיוס הגורף של חרדים ושחייבי גיוס שלא התגייסו אינם זכאים לתמיכת המדינה. בהרב-מיארה מתרגמת עכשיו את הפסיקה הזו לצעדי אכיפה בשטח. הצעד החדש הוא חלק מסדרת לחצים שנועדו להפוך את סירוב הגיוס ליקר מדי, לא רק לבחורים עצמם אלא גם למוסדות שמאפשרים אותו.

בעולם החרדי ידעו שמשהו כזה מגיע. הוויכוח הפנימי בין הנהגת המוסדות לבין גורמים יותר פרגמטיים, שהבינו שהמציאות משתנה, מתנהל כבר שנים. אבל ההנהגה, גם בליטאים וגם בחסידים, בחרה בקו של עמידה מוחלטת. ההנחה הייתה שהלחץ יחלוף. עכשיו הוא מגיע מכיוון שקשה יותר להתמודד איתו מול עצרות ומחאות.

השאלה המעשית שכבר עולה היא מי יאכוף ואיך. מי יקבע שבישיבה מסוימת לומדים חייבי גיוס שלא התגייסו. האם רשות המסים תבצע בדיקות, האם ייבנה מנגנון דיווח, האם הישיבות ינסו להתמרן בין ביורוקרטיה לבין שמירה על התלמידים. הפרטים הטכניים עדיין לא נחשפו במלואם, אבל הכיוון ברור.

בצד הפוליטי, ההחלטה מגיעה בתזמון לא מקרי. הממשלה עצמה קפואה בנושא חוק הגיוס. קואליציה שמחזיקה אותה בחיים תלויה בסיעות החרדיות. כל עוד כך, חקיקה אמיתית לא תעבור. אבל היועמ"שית לא צריכה את הקואליציה. היא פועלת מכוח הפסיקה של בית המשפט העליון, ויכולה לנקוט צעדי אכיפה מינהליים שאף חבר כנסת חרדי לא יכול לעצור.

מנהיגי המגזר החרדי עדיין לא הגיבו רשמית להחלטה הספציפית הזו. ניתן לצפות שהתגובה תגיע בשני מישורים במקביל: ערעור משפטי על ההחלטה עצמה, ולחץ פוליטי כבד על השרים החרדים בממשלה לפעול מול הייעוץ המשפטי. בעבר, לחץ כזה השיג לפחות דחיות. הפעם, עם פסיקת העליון כגיבוי, הדרך קשה יותר.

בינתיים ישיבות שרוצות לשמור על אישור סעיף 46 עומדות בפני בחירה שלא ביקשו: לסרב לבחורים שמסרבים להתגייס, או לאבד את אחד ממקורות המימון המרכזיים שלהן. זו בדיוק הבחירה שבהרב-מיארה רצתה לייצר.