הנתונים פורסמו הבוקר ומדברים בעד עצמם: רק 22% מתלמידי כיתות ט' בישראל עומדים בדרישות תוכנית הלימודים שקבע משרד החינוך באנגלית. זה אומר שכמעט 80% מהתלמידים - לא שם. הנתונים מגיעים מראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך - שפרסמה היום את תוצאות מבחני "תנופה" לשנת תשפ"ה.
רגע לפני שאתם ממשיכים לקרוא, שווה לדעת: המבחנים האלה נערכו לראשונה מאז שנת תשע"ט (2018-2019). כן, עברו כמעט שש שנים. כך שלא ניתן להשוות לנתונים קודמים, והתמונה שמצטיירת פה היא תמונת מצב נקודתית ועכשווית בלבד.
גם בשפת אם המצב לא מעודד. רק 38% מתלמידי ט' עומדים בדרישות - כלומר יותר משישים אחוז מהתלמידים מתקשים גם בשפת האם שלהם. הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית גם שם בולט: 44% מדוברי עברית עומדים בדרישות, לעומת 19% בלבד מדוברי ערבית.
אבל הנתונים שבאמת מדאיגים הם אלה של המגזרים הספציפיים. בפיקוח החרדי עמדו בדרישות האנגלית 7% בלבד מהתלמידים. בחינוך הממלכתי-דתי - 16%. ובחינוך הממלכתי - 31%. פער של 24 נקודות בין הקצוות. זו הפעם הראשונה שבנות חרדיות נבחנות במסגרת מבחן ארצי כזה - מהלך שהתאפשר לאחר שיח מתמשך בין ראמ"ה לראשי הסמינרים החרדיים.
בקרב דוברי הערבית עמדו בדרישות 9% בלבד, לעומת 27% מדוברי העברית. הפער בציון הממוצע עומד על 24 נקודות: דוברי עברית קיבלו 306 נקודות בממוצע, דוברי ערבית 282 נקודות. המגזר הבדואי בדרום רשם את התוצאה הנמוכה ביותר מכולם: 1% בלבד עמדו בדרישות, ו-86% נמצאו ברמת הביצוע הנמוכה ביותר. הציון הממוצע שלהם עמד על 250 נקודות, הרחק מתחת לממוצע הארצי.
גם הרקע החברתי-כלכלי משחק תפקיד. בקרב דוברי עברית, תלמידים מרקע גבוה הגיעו ל-319 נקודות באנגלית, לעומת 291 נקודות בקרב תלמידים מרקע נמוך. בקרב דוברי ערבית נרשם פער דומה: 294 נקודות לרקע בינוני מול 272 נקודות לרקע נמוך.
ומה עם ההורים? נתון שבטוח יפתיע אתכם: 70% מהתלמידים דיווחו שהוריהם מייחסים חשיבות גבוהה ללימודי אנגלית. ובכל זאת, לא נמצא קשר בין תפיסת ההורים לבין ההישגים בפועל. תמיכה מהבית חשובה, אבל היא לא מספיקה כדי לסגור את הפערים. בשפת אם דיווחו 62% מהתלמידים על תמיכה ועידוד מצד ההורים.
בחלוקה לפי מגדר מתגלה יתרון לבנות. בשפת אם בקרב דוברי עברית: בנות הגיעו ל-315 נקודות, בנים ל-301 נקודות. בקרב דוברי ערבית הפער חריף יותר: 286 נקודות לבנות לעומת 264 בלבד לבנים. באנגלית, אצל דוברי עברית כמעט שאין פער בין המגדרים.
במשרד החינוך הבהירו כי מבחני תנופה תשפ"ה כללו לראשונה 10,305 תלמידות ו-1,428 תלמידים מהפיקוח החרדי, וכי תוכנית הסקרים של ראמ"ה נמשכת כמתוכנן - בניגוד לדיווחים על ביטולה. הנתונים אינם כוללים תלמידי חינוך מיוחד, עולים עד ארבע שנים בארץ ותלמידי שילוב.
ראמ"ה צפויה להמשיך לפרסם נתוני מיצ"ב ממבחני תשפ"ה, ובמערכת החינוך יידרשו לתת מענה לפערים שנחשפו - במיוחד במגזרים שבהם התוצאות רחוקות מאוד מהיעדים שמשרד החינוך עצמו קבע. 📚
הנתונים מציירים תמונת מצב קשה, ועכשיו הכדור עובר למשרד החינוך להסביר מה עושים עם זה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה