טאהא על בנט: "אמר לא לרע"מ - ואז עשה בדיוק את זה"

וליד טאהא, יו"ר סיעת רע"מ, אמר בראיון לרדיו נאס דברים שיכולים לטלטל את מחנה האופוזיציה: נפתלי בנט כבר הצהיר בעבר שלא יקים ממשלה עם רע"מ ועם יאיר לפיד. ואז הוא עשה בדיוק את זה. "נתראה אחרי הבחירות", אמר טאהא בחיוך, ונתן לאמירה לתלות באוויר.

הזיכרון של טאהא מדויק. בנט אכן הכריז כמה פעמים שלא ישב עם לפיד ולא ישב עם רע"מ. אחר כך הפך לראש ממשלה בתמיכה של שתיהן. עכשיו, עם האיחוד המחודש בין בנט ולפיד, טאהא לא שולל בפומבי כל שיתוף פעולה עתידי. הוא פשוט מזכיר שהיסטוריה נוטה לחזור על עצמה.

במקביל, ח"כ אחמד טיבי מחד"ש-תע"ל יצא בהצהרה חדה משלו. "בלי הערבים אי אפשר להחליף את הממשלה הזאת", אמר טיבי. "גם הגזענים במרכז יודעים את זה". משפט אחד, שתי מטרות: תזכורת חשבונאית לאופוזיציה, וסטירה ישירה לאלה במחנה השינוי שמעדיפים לא לדבר על זה בקול.

הבעיה עבור האופוזיציה היא שטיבי לא טועה בחשבון. הפריסה המנדטית כרגע לא מאפשרת למחנה האנטי-נתניהו להגיע ל-61 מנדטים בלי תמיכה ערבית כלשהי. זה היה נכון לפני 7 באוקטובר, וזה נכון גם היום. השאלה היא רק האם התמיכה הזאת תהיה מבפנים, כחלק ממשלתי מלא כמו ב-2021, או מבחוץ, כהסכמי בלימה.

אבל בנט לא נראה מוכן לשמוע את זה. בהצהרות שמסר לאחרונה, הוא שלל מפורשות הישענות על מנדטים ערביים בממשלה שיקים. הדגיש שממשלה בראשותו תישען רק על מפלגות ציוניות. מבחינתו, 7 באוקטובר שינה את הכרטיס הפוליטי ולא ניתן לחזור למשוואת 2021.

הניתוח שמגיע מגורמים הקרובים לאופוזיציה מציג תמונה מורכבת יותר. 7 באוקטובר הזיז את הציבור היהודי בישראל ימינה, ובחדות. אנשים שהצביעו מרכז-שמאל בבחירות 2021 לא בהכרח שם היום. ממשלה שנשענת על קולות של ח"כים ערבים שמציגים עצמם כנציגי הנרטיב הפלסטיני בכנסת הישראלית, נחשבת אצל חלק גדול מאותו ציבור לבלתי לגיטימית.

מנגד, הרחוב הערבי מכיל כיום יותר מ-400 אלף מצביעים פוטנציאליים שלא הגיעו לקלפיות בבחירות האחרונות. לא בגלל חרם אידאולוגי, אלא כי המפלגות הערביות לא נותנות להם מה שהם מחפשים, והמפלגות היהודיות לא מרגישות להם כמו בית. מי שיצליח לגייס את הקולות האלה ישנה את המשחק.

יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים, הוא זה שבולט בנכונות לדבר על שותפות ערבית אמיתית. הוא למד ערבית מדוברת, פרסם סרטונים, דיבר על שילוב המפלגות הערביות בקואליציה. אבל גם הוא מתנהל בזהירות. חלק מהתומכים שלו זזו ימינה אחרי 7 באוקטובר. אם יאמץ במלואה פלטפורמה של שותפות ערבית, הוא עלול לשלם על כך במנדטים.

האיחוד בין בנט ולפיד נקרא על ידי חלק מהמפרשים לא כצעד אלקטורלי בלבד אלא כהצהרת כוונות: ממשלה ליברלית-ממלכתית שתתנהל כישות יהודית עצמאית, ללא תלות בתמיכה ערבית פרלמנטרית. אם זו אכן המסגרת, אז טאהא וטיבי יודעים שהם מדברים אל קיר. אם לא, ההיסטוריה של 2021 עשויה להפוך לתסריט של 2026.

הבחירות עדיין לא נקבעו, והקלפי רחוק. אבל המשחק כבר התחיל, וה אמירות של טאהא וטיבי השבוע הן לא סתם ריאיונות לרדיו, הן תזכורת לכולם שבפוליטיקה הישראלית, הצהרות לפני הבחירות שוות בדיוק כמה שהן שוות אחריהן.