ריבית קפואה באירופה - אבל מחירי האנרגיה מאיימים

שני הבנקים המרכזיים הגדולים באירופה החליטו השבוע לא לזוז. בנק אנגליה השאיר את הריבית על 3.75%, והבנק המרכזי האירופי (ECB) שמר על ריבית של 2%. שתי ההחלטות מגיעות על רקע אחד משותף: מחירי האנרגיה מזנקים בעקבות המלחמה במזרח התיכון, ושני הבנקים מנסים להבין מה זה עושה לאינפלציה.

ההחלטה של בנק אנגליה התקבלה ברוב מוחלט של 8 מול 1. חבר יחיד בוועדת המדיניות המוניטרית תמך בהעלאת ריבית, אבל שמונת האחרים העדיפו להמתין. הבנק לא ממהר לפעול, אבל גם לא מחכה בשקט. הוועדה הדגישה שהיא "מוכנה לפעול" אם הלם האנרגיה ימשיך להכות בכלכלה הבריטית.

הבעיה המרכזית היא שהאינפלציה בבריטניה, שירדה בשנה האחרונה מרמות של מעל 10% לכיוון 3%, מתחילה לזחול חזרה למעלה. מדד המחירים לצרכן טיפס ל-3.3% במרץ, לעומת 3% בחודש הקודם, כשהסיבה העיקרית היא עליית מחירי הדלק. התחזית המעודכנת של הבנק מדברת על אינפלציה שעשויה לעלות חזרה ל-3.3% ברבעון השלישי של השנה, הרבה מעל יעד ה-2% שהבנק מנסה לשמור עליו.

ממיולי צפויה הכאה נוספת. מנגנון תקרת מחירי האנרגיה של Ofgem, הרגולטור הבריטי, מתעדכן אחת לכמה חודשים בהתאם למחירי הגז הגלובליים. עלייה נוספת בחשבונות האנרגיה של משקי הבית צפויה בקרוב, ובמקביל עסקים מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר. בבנק מזהירים במיוחד מפגיעה במחירי המזון, תחום שרגיש במיוחד מבחינת ציבור הצרכנים.

הדילמה של בנק אנגליה מורכבת. הלחץ האינפלציוני הנוכחי מגיע מצד ההיצע ולא מצד הביקוש, כלומר מדובר בעליית מחירים שנובעת מאנרגיה ומסחורות, לא מביקוש חזק מדי בתוך המשק. במצב כזה, כלי הריבית פחות אפקטיבי: העלאת ריבית לא מורידה את מחירי הנפט, אבל היא כן מכבידה על צמיחה שכבר נחלשת ועל צרכנים שנמצאים תחת לחץ. ריבית גבוהה מדי עלולה להחריף את הקיפאון הכלכלי, בעוד שהתעלמות מהאינפלציה פוגעת באמינות הבנק.

בצד האירופי, ה-ECB התכנס במיינות, גרמניה, והחליט אף הוא להשאיר את הריבית על 2%. נשיאת הבנק, כריסטין לה-גארד, ציינה שהסיכונים לאינפלציה ולצמיחה כאחד התחזקו, בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה במזרח התיכון, ובפרט ההשפעות הנובעות מהמלחמה הקשורה לאיראן. נתוני אפריל הראו אינפלציה של 3% באזור האירו, גם היא מונעת בעיקר ממחירי האנרגיה. לה-גארד הדגישה שהמדיניות הכספית תתעדכן על פי נתונים בכל פגישה, ללא התחייבות מוקדמת לכיוון כלשהו.

השווקים הגיבו בשקט יחסי. אחרי ההחלטה של ה-ECB, האירו התחזק מול הדולר ל-1.17 דולר. גם בבריטניה, האג"ח הממשלתיות התחזקו והליש"ט עלתה, כשהשוק ראה בעמדת בנק אנגליה גישה מעט פחות נוקשה ממה שציפה. הציפיות להעלאות ריבית בבריטניה עד סוף השנה ירדו לכ-67 נקודות בסיס, לעומת כ-72 נקודות בסיס לפני ההחלטה. עם זאת, השוק עדיין מתמחר אפשרות להידוק נוסף אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים ואם האינפלציה תתרחב גם לשכר, לשירותים ולמזון.

ההבדל בין בריטניה לאירופה בולט. במדינות רבות באזור האירו, ההתערבות הממשלתית בשוק האנרגיה רחבה יותר וממתנת את התנודתיות עבור הצרכן, בניגוד לבריטניה שבה מנגנון Ofgem מתרגם שינויים בשוק הגלובלי לחשבונות הבית במהירות יחסית. זה אחד הגורמים לכך שהאינפלציה בבריטניה נשארת גבוהה יותר מהממוצע האירופי, ומסביר מדוע הסיכוי להורדות ריבית שם נמוך יותר בטווח הקרוב.

בשני הבנקים ברור שהמהלך הבא תלוי בעיקר בהתפתחויות בשוק האנרגיה. אם מחירי הנפט והגז יירגעו, ייתכן שהריביות ישארו יציבות ואולי אף ירדו בהמשך השנה. אם הסכסוך במזרח התיכון יעמיק ומחירי האנרגיה ימשיכו לטפס, שני הבנקים יידרשו לשקול צעדים של הידוק נוסף, גם במחיר של פגיעה בצמיחה. בינתיים, שתי ההחלטות משקפות בעיקר המתנה ומעקב.