צה"ל ידע על רחפני הסיב שנתיים לפני שהרגו חיילים

רחפני הנפץ של חיזבאללה הפכו לאיום הקשה ביותר על כוחות צה"ל בלבנון - וזאת למרות שהצבא זיהה את האיום הזה לפני כשנתיים. הרחפנים הקטלניים גבו עד כה את חייהם של לפחות שני לוחמים, פצעו עשרות נוספים, ואף כמעט הורידו מסוק בלק הוק עם צוותו.

הנופלים: סמל עידן פוקס, לוחם שריון שנהרג בתחילת השבוע, ועאמר חוג'יראת, מפעיל רכב הנדסי ועובד קבלן של משרד הביטחון שנהרג לאחר מכן. ביום חמישי בלבד נפצעו 12 לוחמים, שניים מהם באורח בינוני, לאחר שרחפן נפץ פגע ישירות בנגמ"ש אלפ"א לנשיאת פגזים שנמצא סמוך לסוללת תותחנים באזור שומרה.

חיזבאללה משגר עשרות רחפנים מדי יממה לעבר כוחות צה"ל, אך רובם מיורטים על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית. הבעיה היא ברחפנים ספציפיים - כאלה שאי אפשר לשבש אלקטרונית. רחפני הסיב האופטי מקושרים בחוט פיזי דק באורך של עד 20 קילומטר למפעיל, מה שמנטרל כל שיבוש רדיו. הם נושאים כ-6 קילוגרם חומר נפץ, טסים בגובה נמוך כדי להימנע מגילוי, ועלותם מגיעה לבין 1,000 ל-2,500 דולר בלבד - חלקיהם זמינים לרכישה באתרים כמו עלי אקספרס.

הכשל המרכזי אינו טכנולוגי - הוא ארגוני. "כמו שעל איום הרחפנים דיברו באמ"ן עוד ב-2013, גם על איום רחפני הסיב האופטי מדברים בצבא כבר שנתיים", אמר גורם צבאי. "פותחה תורת לחימה, ויש הוראות לגבי שילוב אימונים לטיפול באיום בתרגילים, אבל לא מעט מפקדים זלזלו בו ולא ממש תרגלו". אותו גורם הוסיף כי צה"ל אמנם רכש לאחרונה רשתות שנועדו ללכוד רחפנים סביב מוצבים, "אבל לא כל קצין לוגיסטיקה מבין למה הן חשובות ודואג להביאן לכוח". חיילים נפצעו דווקא מחוץ לאזורים המוגנים ברשתות שנפרסו.

גורם ביטחוני הסביר כיצד המציאות בעזה "הרדימה" את הצבא: "למרות שחששו מהאיום לפני הכניסה לעזה ב-2023, הרחפנים לא התגלו כאיום משמעותי על כוחות צה"ל ברצועה. פגזי מרגמה, טילי נ"ט ורקטות RPG התגלו כאיום המרכזי, והרחפנים נדחקו מהתודעה שלנו - אך לא מזו של חמאס, שהסתכל על המתרחש באוקראינה והחליט לאמץ את הכיוון החדש".

השבוע כמעט הסתיים בסיפור אחר לגמרי. רחפן שוגר לעבר מסוק בלק הוק שהוזנק לפינוי פצועים - ונפל חמישה מטרים מהמסוק לאחר שמישהו הספיק לירות עליו. "היה יכול להתפתח שם סיפור אחר לגמרי אלמלא היו יורים עליו", אמר רותם רוגובסקי, מנכ"ל חברת SKYPRO.

בישראל קיימים פתרונות - אבל הם לא מיושמים בהיקף הנדרש. חברת סמארט שוטר מייצרת כוונות חכמות המותקנות על רובי M16 ו-M4, שמבצעות נעילה ועקיבה אחר המטרה ומגדילות את סיכוי הפגיעה פי ארבעה. "במצבים שבהם אמצעים אחרים אינם אפקטיביים, וכשהיורה עייף או נמצא בסטרס, הכוונת משנה את התמונה", אמרה שיר אהוביה, סמנכ"לית המוצרים של החברה. כוונת כזו אף יירטה בהצלחה רחפן נפץ בלבנון בשבוע האחרון. IWI מקבוצת SK מציעה מערכת ירי ממוחשבת נוספת שצה"ל טרם רכש, ולדברי רונן חמודות, סגן יו"ר הקבוצה, היא "מגדילה את הקטלניות בעשרות אחוזים לעומת נשק רגיל".

שמוליק שופ, מנכ"ל חברת Oss Target, מציע שלושה רבדי מענה שצה"ל יכול לאמץ כבר עכשיו. הראשון: אימון לוחמים במתקני ירי בצלחות חרס - "המאפיינים של צלחת חרס שנזרקת באוויר ורחפן מתאבד דומים מאוד", הוא מסביר. השני: מיסוך בעשן - "רחפן הסיב האופטי מבוסס על קו ראייה ישיר. אם הכוח מייצר ענן עשן סביבו, המפעיל מאבד את המטרה. זה פתרון טיפש אבל אפקטיבי להפליא". השלישי: יירוט אווירי באמצעות רחפנים נגד רחפנים - פתרון שאוקראינה כבר מיישמת, אך בישראל עדיין לא קיים בכמויות מספיקות.

הפתרון הנחשב לאפקטיבי ביותר - רחפני תקיפה שמנטרלים רחפני אויב - עדיין לא זמין בהיקף נדרש. חברת אקסטנד שזכתה במכרז לאספקת רחפני תקיפה סיפקה עד כה כ-5,000 יחידות בלבד. רחפן המיירט של חברת אנדוריל האמריקאית מתומחר בכ-50,000 דולר ליחידה - מה שהופך פריסה רחבה לבעייתית. גם מערכת הלייזר "אור איתן", שהוכרזה כמבצעית, טרם נקלטה באופן מלא בחיל האוויר ופעילותה מאז תחילת "שאגת הארי" מוגבלת.

שופ מפנה ביקורת גם כלפי הבירוקרטיה הביטחונית: "יש חבר'ה מבריקים שמשתחררים מהצבא עם פתרונות זולים ומהירים, אבל אין להם איפה לבדוק אותם. כדי לפתח אמל"ח אתה צריך מטווח צבאי, רגולציה וביטוחים. מערכת הביטחון חייבת לתת את ה'פוש' הזה ליצירתיות". תא"ל (מיל') רועי ריפטין, מנכ"ל חברת אוטונומוס גארד, מסכם את הבעיה ומפנה מבט קדימה: "חיזבאללה לומד מהאוקראינים. באוקראינה רואים נחילים של 3-4 רחפנים שמתלבשים על טנק בבת אחת. צה"ל חייב להיות מוכן לאיום לפני שהוא פוגש אותו שוב בשטח".