מספר דורשי העבודה בישראל זינק במרץ 2026 ל-396 אלף איש, עלייה של יותר מפי 2.5 לעומת פברואר, אז עמד המספר על כ-156 אלף. הגורם: מבצע "שאגת הארי", שהוביל להגבלות פיקוד העורף, לסגירת מוסדות חינוך ולהקפאת ענפים שלמים במשק. כך עולה מדוח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה.
הנתון הזה כואב במיוחד כשמשווים אותו לנקודת הייחוס הקודמת. אפילו בשיא מלחמת "חרבות ברזל", מספר דורשי העבודה עמד על כ-332 אלף. כלומר, "שאגת הארי" הצליחה לגרום לנזק תעסוקתי גדול יותר, לפחות בטווח הקצר.
השינוי הדרמטי ביותר הוא לא במספר המוחלט של דורשי העבודה, אלא ביחס שבין הביקוש להיצע. בפברואר, שוק העבודה היה כמעט מאוזן: על כל דורש עבודה חיכתה כמעט משרה אחת, עם יחס של 0.92. במרץ, היחס צנח ל-0.32 בלבד. בפועל: על כל 10 אנשים שמחפשים עבודה, יש רק שלוש משרות פנויות. מספר המשרות הפנויות עצמו גם ירד, מ-144 אלף בפברואר ל-120 אלף במרץ, ירידה של כ-17%.
הפגיעה לא הייתה אחידה. נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים, ושיעורן מקרב כלל דורשי העבודה עלה ל-58.3%. הסיבה מוכרת: סגירת מוסדות חינוך העמיסה על נשים באופן לא פרופורציונלי, ואילצה רבות מהן לצאת לחל"ת. "עלייה זו היא עדות נוספת לכך שנשים חשופות יותר להשפעה של מצבי משבר על תעסוקתן, דבר המשפיע הן על הרצף התעסוקתי שלהן והן על הצבירה הפנסיונית", נכתב בדוח שירות התעסוקה.
צעירים עד גיל 34 ספגו מכה לא פחות קשה: עלייה של 246% במספר הרשומים בשירות התעסוקה. לשם השוואה, בקרב בני 35-54 נרשמה עלייה של 142%, ובקרב בני 55 ומעלה עלייה של 89% בלבד. ההסבר ברור: צעירים מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפי מכירות ושירותים, שתלויים ישירות בפתיחת השוק ובהתקהלות. כששני אלה נחסמו, הם היו הראשונים להיפגע.
לפי הדוח, תובעי האבטלה עלו ב-273%, מכ-114 אלף לכ-342 אלף. גם תובעי הבטחת ההכנסה הצטרפו למגמה: עלייה של 22% מכ-35 אלף בפברואר לכ-43.5 אלף במרץ. בצד המקצועי, הענפים שנפגעו קשה ביותר הם דווקא אלה שפיקוד העורף אסר עליהם לפעול: גננים ומגדלי גידולים עלו ב-496% מבחינת דורשי עבודה, עובדי ספורט וכושר ב-348%, ועובדים בתחומי האמנות, התרבות והקולינריה ב-320%.
הממצא הגיאוגרפי הוא אולי המפתיע ביותר. לראשונה מזה שנים, אום אל-פחם ורהט לא עומדות בראש רשימת הערים עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר. את מקומן תפסו ערים חרדיות: מודיעין עילית עם כ-12.7%, ביתר עילית עם כ-12.2%, אלעד עם 11.4%, ו-בני ברק עם 10.4%. מבחינת שיעור העלייה, בני ברק רשמה זינוק של 529% לעומת החודש הקודם, ומודיעין עילית 515.5%.
מדוע הערים החרדיות נפגעו כל כך? ניתן להניח כי שילוב של כמה גורמים הוביל לכך: שיעורי נשים ואמהות גבוהים יחסית שנאלצו לצאת לחל"ת עם סגירת הגנים והבתי ספר, עיסוקים רבים בענפי שירותים ומסחר שהוגבלו, ואחוזי בסיס גבוהים יחסית גם טרם המבצע. אום אל-פחם ורהט, שדורגו השנה במקומות ה-9 וה-12 בהתאמה, עדיין ברשימה, אך הסדר השתנה.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מסרה: "הדוח משקף באופן מלא את התנודות שחווה שוק העבודה במהלך מבצע 'שאגת הארי' עם כ-396 אלף דורשי עבודה. עיקר ההשפעה ניכרת בקרב הורים לילדים, נשים וצעירים. יחד עם זאת, שוק העבודה הישראלי חזק, והנתונים כבר מראים לנו מגמת התאוששות וחזרה לשגרה". בשירות התעסוקה מוסיפים כי הנתונים כוללים גם דיווחי חל"ת רטרואקטיביים שהתקבלו לאחר פתיחת המתווה, מה שמסביר חלק מהזינוק החד.
השאלה המרכזית עכשיו היא כמה מהר השוק יתאושש. על בסיס הדינמיקה שאפיינה את משברי הקורונה ו"חרבות ברזל", בשירות התעסוקה מעריכים כי כל עוד הפסקת האש תימשך ולא תחודש לחימה שתשנה מחדש את מדיניות העורף, העלייה במרץ תסתבר כזמנית. הציפייה היא לחזרה הדרגתית של עובדים מחל"ת ולעלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות. הניסיון ההיסטורי תומך באופטימיות הזהירה הזאת, אבל הנזק לנשים וצעירים שנפלטו ממעגל העבודה בפעם השנייה או השלישית בתוך מספר שנים, עשוי להשאיר צלקות ארוכות טווח על הפנסיה ועל הרצף התעסוקתי שלהם.
הנתונים משקפים זעזוע חד אך ככל הנראה זמני, אולם הפגיעה הספציפית בנשים, בצעירים ובחסרי השכלה אקדמית מחדדת שוב את שאלת החוסן של קבוצות אלה מול חזרות על אירועי משבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה