נקודה
תל אביב
clear sky
19°
ירושלים 15°
חיפה 18°
באר שבע 17°
אילת 27°
מדורים

זינוק של 370% בשימוש בלחצני מצוקה: הישראלים מפחדים יותר

דוח "מוקד אמון" חושף עלייה חדה בקריאות מצוקה בשל התפרצויות ושוד, ומשטרה שהציבור מאמין בה פחות

מיכאל לוי
מיכאל לוי
ט"ז אייר התשפ"ו
זינוק של 370% בשימוש בלחצני מצוקה: הישראלים מפחדים יותר
זינוק של 370% בשימוש בלחצני מצוקה: הישראלים מפחדים יותר צילום: נוצר באמצעות AI

תוך שנתיים בלבד, השימוש בלחצני מצוקה בישראל קפץ ב-370%. זה לא נתון שיווקי של חברת אבטחה פרטית - זה אינדיקטור ישיר לתחושת הביטחון האישי של הישראלים, שמתדרדרת בקצב מדאיג. כך עולה מדוח חדש של קבוצת מוקד אמון, שפורסם בימים האחרונים.

המספרים מדברים בעד עצמם. ב-2024 עמד ממוצע קריאות המצוקה - לחיצות אמת, לא בדיקות שגרתיות - על 1.75 אירועים בחודש. ב-2025 הנתון שילש את עצמו והגיע ל-5.6 אירועים בחודש. ב-אפריל 2026 כבר עומד הקצב על 8.25 אירועים בחודש. בכל לחיצה כזאת עומד אדם שחש איום ממשי ורצה מענה מיידי.

מנכ"לית חטיבת המוקד והאבטחה בקבוצת מוקד אמון, לילך סויד, לא מסתובבת מסביב לנתון: "המספרים מטלטלים. אנחנו רואים יותר התפרצויות לבתי עסק ומקרי שוד נועזים שבהם פשוט נכנסים ולוקחים קופות מזומנים". לדבריה, מדובר במגמה ארצית שאינה מוגבלת לאזור מסוים - "אלפי אזרחים ובעלי עסקים מוצאים עצמם מול אתגרים פליליים משמעותיים ופונים אלינו כדי לקבל מענה מקצועי ומיידי".

הנתונים מבוססים על לחיצות אמת בלחצני מצוקה המותקנים בבתי עסק, בתים פרטיים ומרכזי חינוך. כלומר, לא אזעקות שגרה ולא לחיצות בטעות - רגעים שבהם אנשים בחרו לבקש עזרה מיידית כי חשו בסכנה. "האזרחים חווים פגיעה משמעותית בתחושת הביטחון האישי, והאופציה הראשונה שלהם היא לחצן המצוקה", אמרה סויד.

הצד העסקי של הסיפור ברור: מוקד אמון מגיב לביקוש בהתאם. "כאשר יש קצב של פי 4.5 יותר אירועים מאשר לפני שנתיים, אנו מפעילים כיום יותר צוותי תגובה ומשלבים טכנולוגיות מתקדמות בשטח", ציינה סויד. החברה מרוויחה מהמגמה - אבל הנתונים שהיא מציגה קשים לפירכה: אלו אירועים שתועדו בשטח, לא סקר דעות.

לתמונה הזאת מצטרפת בדיוק עכשיו מסקנה נוספת, הפעם ממקור רשמי לחלוטין. משטרת ישראל פרסמה את דוח השנתון הסטטיסטי שלה לשנת 2024 - באיחור של כשנה - ובו ממצאים עגומים על אמון הציבור בארגון. הסקר בדק מספר פרמטרים: כיבוד זכויות אזרחים, הפעלת כוח ענייני וסביר, רגישות למיעוטים, תפקוד המשטרה באזור המגורים ואמון כללי.

בכל הפרמטרים נרשמה ירידה לעומת שנת 2019. 50% בלבד מהמשיבים היהודים אמרו שהמשטרה מכבדת זכויות אזרחים, לעומת 53% ב-2019. בקרב הערבים הנפילה חדה יותר: מ-49% ב-2019 ל-35% ב-2024. במדד "הפעלת כוח באופן ענייני וסביר" - 46% מהיהודים ו-35% מהערבים השיבו בחיוב, לעומת 52% ו-50% בהתאמה לפני חמש שנים.

בשנת 2023 נרשמה עלייה חריגה בנתוני האמון, ככל הנראה כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר שיצרו גיוס לאומי לטובת כוחות הביטחון. הנפילה מאז מצביעה על כך שאפקט ה-7 באוקטובר פג - ומה שנותר הוא אכזבה. המשטרה עצמה ציינה בתגובה: "לאורך השנים ניכרת מגמה של ירידה בשיעור האזרחים המגלים שביעות רצון מתפקוד המשטרה. ממצאי הסקר מספקים כלים ותובנות לפיקוד הבכיר ולגורמי השטח לשיפור עבודת המשטרה והשירות לאזרח".

שני הדוחות, שנחשפים בו זמנית, מצביעים על אותה כיוון: הפרט הישראלי מרגיש שהוא לבד. הפשיעה עולה, האמון במשטרה יורד, ולחצן המצוקה הפרטי הפך לפתרון המועדף. הממשלה טרם הגיבה לנתוני הדוחות, וצפוי שהנושא ייכנס לדיונים בוועדות הכנסת הרלוונטיות בשבועות הקרובים.

שני דוחות, מסקנה אחת: הציבור הישראלי מרגיש שהמדינה לא מגנה עליו - ומחפש פתרונות בשוק הפרטי.
לחצני מצוקה תחושת ביטחון אישי מוקד אמון אירועי מצוקה התדרדרות ביטחון שימוש בלחצנים אירועים פליליים בתי עסק מענה מיידי מגמת עלייה

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה