בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך כ-300 מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד יצרנית הרכב הסינית BYD ונגד יבואנית הרכב בישראל, שלמה מוטורס. בלב התביעה: טענה כי רכבי החברה פועלים כמערכות איסוף מידע מתקדמות, אוספות נתונים אישיים ורגישים מעשרות אלפי נהגים ונוסעים ישראלים ומעבירות אותם לשרתים בסין - וכל זאת ללא הסכמה חוקית ותוך הפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות.
על פי הבקשה, היקף הפגיעה עצום: בישראל נמכרו כבר למעלה מ-50 אלף רכבים מתוצרת BYD, וכל בעל רכב שכזה - ואף נוסע שהסתובב בו - עשוי להיות חלק מהקבוצה הייצוגית. הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין אלעד דנוך, דוד מיכייב וגיא דוידוביץ ממשרד דנוך ושות', ועורכי הדין חיים רביה וטל רון ממשרד פרל כהן.
רשימת הנתונים שנאספים לכאורה ברכבים ארוכה ומדאיגה: נתוני מיקום מדויקים, הקלטות קוליות, מידע ממערכות הבלוטות' והוויי-פיי, נתוני שיחות, זמני התנעה וכיבוי, תמונות ממצלמות הרכב, ניתוח נשימות ותנועות גוף - ואף מידע ביומטרי מלא. בנוסף, לפי הבקשה, הרכב אוסף נתונים על הימצאות ילדים בתוכו. "המשיבות אוספות, מעבדות ומעבירות לצדדים שלישיים מידע אישי ומידע בעל רגישות מיוחדת, לרבות נתוני מיקום, מידע ביומטרי, הקלטות, נתוני נהיגה ומידע הנוגע לקטינים, ללא הסכמה מדעת וללא בסיס חוקי", נכתב בבקשה.
אחד הפרקים הרגישים ביותר בתביעה עוסק בקטינים. לטענת המבקשים, ילדים הנוסעים ברכב אינם יכולים מבחינה חוקית לתת הסכמה לפגיעה בפרטיותם, ואינם יכולים לחזור ממנה. "בכל הנוגע לקטינים, אשר מטבע הדברים נוסעים ברכב תוך שמידע רב אודותם נאסף, מעובד ומועבר לצדדים שלישיים, הרי שהפגיעה בפרטיותם חמורה שבעתיים", צוין בבקשה.
טענה מרכזית נוספת נוגעת למנגנון ה"הסכמה" של הרוכשים. לפי הבקשה, מדיניות הפרטיות מוצגת לנהג רק לאחר השלמת העסקה - כשהוא מניע את המכונית לראשונה. המסמך מתואר כ"ארוך, טכני וקשה להבנה, שאינו נגיש מחוץ למסך הרכב". יתרה מזאת, סירוב לאשר את המדיניות מגביל פונקציות מרכזיות שהיוו חלק מהסיבה לרכישת הרכב מלכתחילה - מה שיוצר לטענת המבקשים "הסכמה כפויה". ממצא טכנולוגי שצורף לבקשה חשף שגם לאחר איפוס מלא להגדרות היצרן, מערכות האיסוף ממשיכות לפעול ללא צורך בהסכמה מחודשת.
הנקודה שמעלה את הרף: לפי הבקשה, המידע לא רק נאסף - הוא מועבר לסין ולגורמי שלטון שם. "המידע האישי ו'המידע בעל הרגישות המיוחדת' שהמשיבות אוספות ומעבדות על משתמשי הרכב - מועבר לסין ולגופי השלטונות בסין", נכתב. המבקשים מוסיפים כי באירופה, BYD נותנת גילוי מפורש על העברת מידע לסין במדיניות הפרטיות שלה - בעוד שבישראל אין לכך כל זכר. "אין מנוס מהמסקנה שזו העלמה מכוונת של מידע מהותי וחיוני", נאמר בבקשה.
המחקר הטכנולוגי שצורף לבקשה מוסיף פרטים מדאיגים: יחידת המולטימדיה ברכב אינה מוגנת בהצפנה אפקטיבית ואינה מאובטחת בסיסמאות חזקות. לפי הממצאים, "כלל המידע האישי המאוחסן, לרבות רשימות אנשי קשר מלאות עם מטא-דאטה, נתוני מיקום מדויקים מאוד, מידע רפואי ומידע ביומטרי, מועבר באופן שוטף ורציף לשרתים סיניים באמצעות מודם GSM המותקן מראש ברכב".
התביעה מתייחסת גם להקשר הביטחוני הרחב. בפברואר 2025 החליט משרד הביטחון לפסול רכבים סיניים ממרכז הליסינג לאנשי קבע, בין היתר בשל "אי עמידה בדרישות ביטחוניות". באוגוסט 2025 הוחלט לאסור על כניסת רכבים סיניים לכל בסיסי צה"ל "מחשש לדליפת מידע". ארצות הברית, בריטניה, קנדה, פולין ואוסטרליה נקטו צעדים דומים, ומחקר מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס בסידני קבע כי רכבים מחוברים "מתפקדים בפועל כמכשירי מעקב מתוחכמים ומקיפים".
שלמה מוטורס דחתה את הטענות בתגובה רשמית: "רכבי BYD המשווקים על ידינו מצוידים בטכנולוגיית קישוריות מרחוק (OTA), המאפשרת שדרוג מתמיד, נוחות וחוויית משתמש מהמובילות בשוק. אנו פועלים על פי דין בכלל ובפרט בנושא פרטיות לקוחותינו. אנו דוחים את הנטען בתביעה, ונשיב לה במסגרת ההליך המשפטי כמקובל".
הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית טרם התקיים בבית המשפט, והטענות טרם הוכרעו - אך אם תאושר, מדובר באחד ממקרי הגנת הפרטיות הגדולים שעולים בישראל, שעשוי לקבוע תקדים לגבי איסוף נתונים על ידי רכבים מחוברים בכלל ורכבים סיניים בפרט.
מדובר בתביעה שצפויה לעורר עניין רב, הן בשל היקפה הכספי והן בשל השאלות שהיא מעלה לגבי גבולות הפרטיות בעידן הרכב החכם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה