מאחורי הקלעים של המשא ומתן הנוכחי על עסקת החטופים מתנהל דיון אחר, שקט יותר ומסוכן יותר: האם דונלד טראמפ אמור לאשר מהלך קרקעי בעזה, ומה יקרה אם יעשה זאת? עמית סגל מציג את הדילמה בשלמותה, ומהתמונה שעולה, לטראמפ אין תשובה טובה לשאלה הזו.
הדילמה אינה תיאורטית. מצד אחד, לחץ צבאי מוגבר ופעולה קרקעית אמיתית עשויים לשנות את מאזן הכוחות מול חמאס, לאלץ את הארגון לרדת מהדרישות שלו ולהחיש עסקה. מצד שני, פעולה כזו מסכנת את חיי החטופים עצמם, ועלולה לשמוט את הבסיס לכל הסיכוי שנותר להשיבם חיים.
טראמפ בנה את נוכחותו במשבר הזה על תדמית של נחישות ועל ההבטחה שתחת הנהגתו הדברים זזים. הוא נכנס לתפקיד עם הצהרה שהחטופים יוחזרו, מהר. אבל ככל שעוברות השבועות, ברור יותר שהמנוף שלו מוגבל. חמאס לא מפחד ממנו באופן שמתרגם לוויתורים ממשיים על השולחן.
ופה בדיוק נכנסת הדילמה שמציג סגל: אם טראמפ ידחף לפעולה קרקעית, הוא יכול לטעון שהוא "עושה משהו", שהוא מפעיל לחץ אמיתי. אבל מה שיקרה לחטופים במהלך פעולה כזו הוא משהו שאף אחד בוושינגטון לא יכול לשלוט בו. ואם חטוף ייהרג בשעת פעולה צבאית שטראמפ אישר, לוקח הנשיא האמריקאי בעלות אישית על מה שיקרה.
לא מדובר רק בחשבון מוסרי. זה חשבון פוליטי. טראמפ הצהיר בפומבי שהחטופים יוחזרו. כשל בנושא הזה, בוודאי כשל שיש לו שם ופנים ואשמה ברורה, הוא סוג של הפסד שהוא לא מוכן לספוג. ולכן, לפי הניתוח של סגל, הוא נמצא בקפאון: לא דוחף מספיק כדי ממש לשנות את שוויי המשקל, אבל גם לא מוותר ולא מוריד רמת ציפיות.
על הרקע הזה חשוב להבין מה "פעולה קרקעית" בהקשר הזה בכלל אומרת. לא מדובר בהכרח בפלישה מסורתית. יכולה להיות כוונה לפעולות ממוקדות, לחץ מהתחדש על צירים מסוימים, או סימון ברור שישראל מחדשת פעילות נרחבת תוך תיאום אמריקאי מלא. גם זה מסוכן, גם זה עלול לעלות בחיי חטופים, וגם זה מעמיד את טראמפ בפני הרגע שבו הוא חייב לבחור צד.
סגל מדגיש שהדילמה הזו היא לא רק ישראלית. היא אמריקאית בבסיסה. ישראל יכולה לנהל את המלחמה לפי שיקוליה הביטחוניים שלה. אבל ברגע שטראמפ הפך לשחקן מרכזי בתיק הזה, הוא לא יכול לצאת ממנו בקלות, ולכל מהלך יש השלכה עליו ישירות, על נאמניו, על הבטחותיו.
בינתיים, המשא ומתן מתנהל ברמות שונות במקביל. הלחץ הציבורי על משפחות החטופים לא פוחת. וטראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה. לפי הניתוח, כל יום שעובר ללא החלטה הוא עצמו סוג של בחירה, לאפשר לסטטוס קוו להמשיך, תוך תקווה שהלחץ יצטבר מהכיוונים הנכונים מבלי שהוא עצמו יצטרך לשלם את המחיר.
עד שתתקבל החלטה כזו או אחרת בוושינגטון, כל הצדדים ממשיכים לנהל מסרים כפולים, והחטופים ממשיכים לחכות.
הדיון הפנימי בבית הלבן על פעולה קרקעית לא הסתיים, וכל עוד הוא פתוח, גם גורל העסקה נותר תלוי באוויר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה