היועמ"שית ופרקליט המדינה: מוכנים למו"מ על הסדר טיעון עם נתניהו

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הודיעו הלילה (בין ראשון לשני) כי הם מוכנים לקיים מגעים עם ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגיבוש הסדר טיעון בתיקי האלפים. ההודעה נמסרה בתגובה לפנייתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שביקש לקדם שיח בין הצדדים.

בהודעה המשותפת שנמסרה נכתב כי "המאשימה נכונה לקיים שיח עם ההגנה לגיבוש הסדר טיעון ראוי". לצד זאת הדגישו השניים תנאי ברור: השיח יתקיים "ללא תנאים מוקדמים, ומבלי לפגוע בהתקדמות המשפט, כמקובל". כלומר, ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים יימשך במקביל לכל מגע אפשרי.

המכתב הרשמי נשלח מאת בהרב-מיארה ואיסמן ממשרד המשפטים בירושלים ונושא את התאריך 3 במאי 2026. הוא הועבר ליועצת המשפטית של נשיא המדינה, עו"ד מיכל שפריר-כץ, ובו גם צוין כי גורמי התביעה "מעריכים את מאמצי כבוד הנשיא" להביא לגיבוש הסדר בתיקים.

בהרב-מיארה ואיסמן הבהירו כי בשלב זה לא תהיה התייחסות לפרטים נוספים. "לא נתייחס לסוגיות נוספות, ובהן מתכונת השיח, אופן השיח ומיקומו", נכתב בהודעתם. מדובר בנכונות עקרונית בלבד, ללא הסכמות קונקרטיות וללא פרטים על אופן ניהול המגעים.

פניית הרצוג לצדדים הועברה ביום שלישי בשבוע שעבר, באמצעות היועצת המשפטית שלו עו"ד מיכל צוק. במכתבה כתבה צוק כי "נשיא המדינה, לאחר שנועץ עמי, סבור כי בטרם תישקל הפעלת סמכותו בכל הקשור לבקשה שהוגשה בעניינו של ראש הממשלה, יש למצות את האפשרות לקיום מגעים בין הצדדים לטובת הגעה להסכמות". נוסף על כך הובהר לצדדים כי "אין בהיענות להזמנה הסכמה או אישור מטעמם לכל דבר ועניין המצוי במחלוקת ביניהם בבית המשפט".

ההזמנה נשלחה גם לסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, תחת הכותרת "הזמנה לקיום שיח במשכן הנשיא". עמדת ההגנה בנוגע לפנייה לא פורסמה עד כה.

הרקע לכל המהלך הוא דיווח שפורסם בתחילת השבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס", לפיו הרצוג לא מתכוון להעניק חנינה לנתניהו בשלב זה ומעדיף לנסות לקדם הסדר טיעון. בית הנשיא אישר את הדיווח ומסר כי "הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון". את בקשת החנינה הגיש נתניהו בסוף נובמבר 2025.

הטיפול בבקשת החנינה הועבר בחודש שעבר לשר עמיחי אליהו מידי שר המשפטים יריב לוין, שהסביר את ההעברה בניסיון לסכל "ניסיונות לעכב את ההליך בחודשים רבים, בטענה שיש לפסול את המלצתו בשל ניגוד עניינים". חוות הדעת של מחלקת החנינות של משרד המשפטים קבעה כי בקשת החנינה לא עומדת בתנאי הסף, בין היתר מפני שנתניהו טרם הורשע ולא הביע חרטה.

אחת הסוגיות המרכזיות שעומדות בבסיס הפער בין הצדדים היא שאלת הקלון. על פי הערכות גורמים משפטיים ופוליטיים, המדינה מעוניינת בקלון כחלק מכל הסדר, אך נתניהו מתנגד להרחקה של שבע שנים מהחיים הציבוריים שקלון מחייב. כאן בדיוק, לפי אותם גורמים, טמון התפקיד האפשרי של נשיא המדינה, שסמכות החנינה שלו משתרעת גם על מרכיב הקלון בעונש.