נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף, מינה 13 הרכבי דיינים ייעודיים לדיני ממונות בפריסה ארצית. הכתב הרשמי יצא לפועל כחודש לאחר שהכנסת השלימה את הליכי החקיקה המעגנים את הסמכות. בתי הדין לא המתינו לשום אישור נוסף.
ההרכבים יוסמכו לדון בתביעות כספיות, סכסוכי חוזים וענייני רכוש. המסגרת היא בוררות מוסכמת: שני הצדדים חייבים לחתום על הסכמה בכתב לפני שהתיק נפתח. פסק הדין שיינתן יהיה בעל תוקף משפטי מלא, ניתן לאכיפה על פי חוק, כמו כל פסק בוררות.
הפריסה הגיאוגרפית מכסה את רוב מרכזי האוכלוסייה. ירושלים ותל אביב קיבלו שניים כל אחת, וכן רחובות. בכל אחת מהערים פתח תקווה, חיפה, נתניה, באר שבע, אשדוד, אשקלון ואריאל הוקם הרכב אחד. בנוסף, הוסמכו כלל ההרכבים בבית הדין הגדול לדון בערעורים בממונות. מי שלא מרוצה מהדיין האזורי יוכל לעלות לערכאה הבאה.
אחת הבעיות המעשיות שעלו בתכנון היתה ברורה: לבתי הדין יש עומס קיים בתיקי גירושין וירושות. הפתרון שנקבע הוא שדיוני הממונות ישובצו אך ורק בסוף יום הדיונים. הבוקר והצהריים נשמרים לתיקי המעמד האישי. אחר הצהריים יוקדש לכסף.
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, הצהיר: "אנו ניצבים בפני עידן חדש בשירותי הדת והמשפט בישראל. עם השלמת החקיקה ושיבוץ ההרכבים, אנו מזמינים את הציבור לבוא ולהתדיין בדיני ממונות בבתי הדין הרבניים. השירות יינתן במקצועיות וביעילות, תוך הקפדה על הקריטריונים שנקבעו בחוק ועל בסיס הסכמה מפורשת של שני הצדדים".
המהלך מציג שתי מטרות בו-זמנית. הראשונה - לתת מענה לציבור הדתי והחרדי שמבקש להכריע בסכסוכים על פי הלכה במסגרת רשמית, לא בארביטראז' פרטי. השנייה - להקל על העומס בבתי המשפט האזרחיים, שמתמודדים שנים עם הצפה של תיקים. אם חלק מהסכסוכים יעברו לבתי הדין, בתי המשפט יוכלו להתפנות לתיקים אחרים.
ההקשר הפוליטי אינו נפרד מהמהלך. החוק שאיפשר את השינוי עורר סערה בכנסת. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף אותו בחריפות ברשתות החברתיות. הרב דוד יוסף עצמו מוביל בשנים האחרונות קו תקיף כלפי ניסיונות בית המשפט העליון להתערב בהכרעות הלכתיות של בתי הדין. בנאום שנשא לאחרונה אמר: "אנחנו פועלים רק לפי ההלכה, ולא נכנע לרמיסת הדת".
יש כאן גם היגיון מוסדי שאין להתעלם ממנו. בתי הדין הרבניים עוסקים מסורתית בגירושין, נישואין וירושה. אלה תיקים שמגיעים אליהם בכל מקרה, בין אם ירצו ובין אם לאו. ממונות זה שוק חדש. מי שיגיע לדיון שם הוא אזרח שבחר בכך מרצונו, חתם על הסכמה ומצפה לפסק דין שיעמוד בפני ערכאות. זו הרחבה של סמכות, אבל הרחבה שנשענת על רצון מוצהר של הצדדים.
עם זאת, השאלה האמיתית תתברר בשטח. כמה תיקים יגיעו? האם עורכי דין יסכימו לייצג לקוחות בפני הרכבים אלה? ואיך בתי המשפט יתנהלו כשיתבקשו לאכוף פסקי דין שניתנו לפי דין תורה? אלה שאלות שאין להן עדיין תשובות.
ההרכבים אמורים להתחיל לפעול בקרוב. אם המהלך יצבור תנופה, צפויה דרישה להקמת הרכבים נוספים. בית הדין הגדול כבר הכין את עצמו לערעורים.
השאלה האמיתית היא לא אם ההרכבים יפעלו, אלא כמה ישראלים יבחרו ללכת לשם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה