גרמניה לא תאפשר כל איום על עצם קיומה של מדינת ישראל. זו לא הצהרה רכה לצרכי יחסי ציבור - זו מדיניות רשמית. שר החוץ הגרמני וואדפול אמר זאת במפורש, בפני מצלמות, במהלך ביקורו של שר החוץ הישראלי גדעון סער בגרמניה.
וואדפול לא הסתפק בניסוחים מדיפלומטיים. "שיהיה ברור תמיד: לא נאפשר כל איום על עצם קיומה של מדינת ישראל", אמר. "זהו עקרון יסוד במדיניותה של גרמניה." המחויבות, הדגיש, "איתנה ואינה נתונה לשינוי".
הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים משותפת בה הופיעו שני שרי החוץ זה לצד זה. סוג ההצהרה הזו, בפורמט הזה, אינו מקרי. כשגרמניה בוחרת לנסח דברים כך - "עקרון יסוד", "לא נתון לשינוי" - היא שולחת מסר מכוון לכל מי שנמצא בטווח השמיעה.
נושא בולט נוסף שעלה בפגישה היה סוללת חץ 3. שני השרים הביעו הערכה למערכת הישראלית שנפרסה כדי להגן על גרמניה עצמה. זה לא פרט שולי. ישראל - מדינה שנמצאת במלחמה, שסופגת מתקפות טילים, שמתמודדת עם חרמות - מגנה בפועל על שמי גרמניה. חץ 3 נמצאת שם, פעילה, וגרמניה מודה בזה בפה מלא.
ביקורו של סער בברלין מגיע על רקע מתחים שלא נעלמו לגמרי מהיחסים בין שתי המדינות. גרמניה ידעה תקופות שבהן הלחץ האירופי, תהליכים ב-ICC ועמדות על הכרה בפלסטין יצרו חיכוך. ההצהרה הנוכחית של וואדפול מבקשת לשרטט קו תחתון: ביטחון ישראל עומד מעל הכל.
השאלה שנשארת פתוחה היא עד כמה ההצהרה הזו מחייבת בפועל. גרמניה הצהירה בעבר על מחויבות לישראל, ובמקביל הצביעה באו"ם, עצרה משלוחי נשק בנקודות מסוימות ותמכה בתהליכים דיפלומטיים שישראל ראתה בהם בעייתיים. מחויבות לביטחון ישראל ומדיניות פוליטית יומיומית הן לא תמיד אותו הדבר.
עם זאת, הנוכחות הפיזית של חץ 3 על אדמת גרמניה יוצרת מציאות שקשה להתכחש לה. כשמדינה מסכימה לפרוס על שטחה מערכת נשק ישראלית, היא יוצרת תלות הדדית שמקשה על מהלכים חד צדדיים. זה לא רק שיתוף פעולה בטחוני - זה גם עוגן פוליטי.
הפגישה בין סער לוואדפול ממחישה שהציר הישראלי-גרמני עדיין מתפקד, עדיין מדבר, ועדיין מייצר הצהרות שמישהו בטהרן, בברוסלס ובהאג שמח לשמוע. ההמשך יגיד אם הדברים יישארו בגדר ניסוחים - או יתורגמו לעמדות קונקרטיות.
שתי המדינות לא פרסמו פרטים על אג'נדת הדיונים המלאה, ולא ידוע אם צפויה הכרזה משותפת רשמית בסיום הביקור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה