מי משלם על שנאתו של אריה גולן לציונות הדתית

אריה גולן פתח את הבוקר במתקפה חריפה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - ובסוף היה זה הפרשן עמית סגל שחידד את מה שרבים חשבו אבל לא ניסחו: הבעיה היא לא השנאה עצמה. הבעיה שהיא לא חינם.

גולן, שדרן הרדיו הוותיק בכאן רשת ב', פנה הבוקר (רביעי) ישירות אל סמוטריץ' לאחר שהשר אמר כי הקמת ממשלה עם אבו מאזן גרועה יותר מ-7 באוקטובר. גולן ניצל את זה לחשבון נפש שלם. "בוקר טוב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית", פתח גולן. "אדוני, מכיוון שמעולם לא התראיינת ביומן הבוקר, אז אין ברירה אלא לשאול אותך שאלה אחת בדרך הזה שנותרה לנו".

השאלה שגולן שאל הייתה חדה: "מר סמוטריץ', עם יד על הלב - אם יש לך איבר כזה בגופך - נניח שבמקום מאות הקיבוצניקים שנטבחו בשבעה באוקטובר היו נטבחים, חס ושלום, מאות מתנחלים ביהודה ושומרון. גם אז היית מגמד את הטבח הנורא הזה למחדל טקטי? כן?". התקפה ישירה, ב-prime time של שידור ציבורי ממומן על ידי הציבור כולו.

גולן לא עצר שם. הוא הוסיף: "האמת היא שכששומעים אותך מדבר כך על טבח ישראלים, שכנראה פחות יקרים לליבך, אז אולי מצעד הבהמות האמיתי - אינו מצעד הלהט"בים - שכך כינית אותו אז כשהיית עדיין פרחח צעיר". מינוח שנועד להשפיל, שמתאים יותר לפוסט בטוויטר מאשר לשידור בכאן רשת ב'.

זה בדיוק הנקודה שעמית סגל בחר להדגיש. הפרשן לא ניהל ויכוח תוכני עם גולן - הוא פירק את המסגרת. "הבעיה העיקרית עם דבריו של אריה גולן הבוקר אינה שנאת החינם - הבעיה שהיא לא חינם אלא על חשבוננו", כתב סגל. משפט אחד שמסביר הכל.

כוונת סגל ברורה: גולן שודר על כאן, תאגיד השידור הציבורי שממומן מכספי המס של כולם, כולל של אנשי הציונות הדתית שאותם הוא תוקף. זו לא דעה שמישהו בחר לקרוא או לצרוך - זו שנאה שמגיעה עם קבלה שכבר שילמת עליה. ההבחנה בין "שנאת חינם" לבין שנאה ממומנת בכסף ציבורי היא לא סמנטיקה - היא שאלת לגיטימציה.

ההקשר הכללי לא פחות חשוב. גולן הגיב לאמירה של סמוטריץ' על עבאס ועל 7 באוקטובר - אמירה שזכתה לביקורת גם מגורמים ימניים. אבל גולן בחר להרחיב את ההתקפה הרבה מעבר לדברים הספציפיים, ולכלול בה גינוי של קהל שלם, כינויים מהעבר, ושאלה רטורית שמניחה שסמוטריץ' מעדיף מוות של "ישראלים מסוג אחד" על פני אחרים. זה כבר לא פרשנות - זה מסע.

בחוגים ציונים-דתיים ובמדיה השמרנית, דבריו של גולן התקבלו כאישור נוסף לתפיסה שתאגיד השידור הציבורי משמש מרחב בלתי מאוזן, שבו עמדות מסוימות זוכות לבמה כמעט ללא עורר. הביקורת של סגל מחדדת את השאלה הזו בדרך שקשה להתעלם ממנה.

בתאגיד השידור לא התפרסמה עד כה תגובה רשמית לדברי גולן או לביקורת של סגל. אם השאלה על מימון ציבורי לשידורים מסוג זה תגיע לשולחן הפוליטי בהמשך - לא יהיה מפתיע.