ח"כ מאיר פרוש פנה בימים האחרונים לשגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, בדרישה להפעיל לחץ על המדינה להפסיק את מעצרם של עריקים לומדי תורה. הפנייה נשלחה במסגרת חודש המורשת היהודית-אמריקאית, ונחשבת לצעד יוצא דופן: חבר כנסת ישראלי פונה לשגריר מעצמה זרה ומבקש ממנו להתערב בשאלה פנים-ישראלית שנויה במחלוקת.
המהלך של פרוש מעיד על עד כמה הפוליטיקה החרדית מוכנה ללכת כרגע. לחץ דיפלומטי אמריקאי הוא כלי שכבר הוצא מהמגירה, וכעת הוא מונח בגלוי על השולחן. הפנייה לא הופנתה למחוקק, לא לשר, אלא ישירות לנציגה של וושינגטון בישראל.
פרוש, מבכירי אגודת ישראל והדמויות המרכזיות בפוליטיקה החרדית הליטאית-חסידית, ידוע כמי שמסוגל לנוע בין עולמות. הוא מכיר את החצרות, מבין את הישיבות, ויודע גם לייצר קשרים מחוץ לגבולות ישראל. הפנייה להאקבי היא דוגמה קלאסית לאסטרטגיה הזאת: לבנות חזית רחבה ככל האפשר, כולל חזית בינלאומית, סביב הסוגיה שמוגדרת בעולם החרדי כ"שמד" ממש.
הבחירה בחודש המורשת היהודית-אמריקאית אינה מקרית. זהו חודש שבו ממשל ביידן, ועכשיו גם ממשל טראמפ, נוהגים לחגוג את הקשר בין יהדות אמריקה למדינת ישראל. פרוש מנצל את הרגישות הזאת ומשדר להאקבי: אם אתה מדבר על מורשת יהודית, אי אפשר להתעלם מלומדי התורה שנכלאים בשל לימודם. זו טענה שנועדה לדבר ישירות לאוזניו של שגריר שהגיע לתפקידו עם ביוגרפיה דתית מוצהרת.
מייק האקבי, הכומר לשעבר וגובי ארקנסו, מזוהה עם האוונגליזם הנוצרי ועם אחד הקשרים העמוקים ביותר שהיו לשגריר אמריקאי עם הציבור הדתי בישראל. פרוש מניח ששגריר כזה יהיה קשוב יותר מאחרים לטיעונים שמציגים את האכיפה כפגיעה בחופש הדת. ההימור הוא שהאקבי לא יוכל להרשות לעצמו להניח את הפנייה בצד בלי תגובה.
ברקע עומדת כמובן אכיפת חוק הגיוס. מאז שבית המשפט העליון פסק שאין עוד בסיס חוקי לפטור הגורף של לומדי הישיבות, ומאז שהממשלה מתקשה לגבש חוק חלופי שיעמוד בביקורת שיפוטית, הצבא והמשטרה הגבירו את מעצר הבורחים מהגיוס. עבור המנהיגות החרדית, כל מעצר כזה הוא תמונה שמופצת ברשתות הפנימיות תוך דקות, ומחממת את הבסיס.
פרוש בחר לא לכוון את הזרקור הפעם פנימה, אלא החוצה. הפנייה לשגריר אמריקאי שולחת מסר כפול: גם לממשלה הישראלית, שלחצים בינלאומיים מציקים לה, וגם לבסיס החרדי, שרואה שנציגיו פועלים בכל זירה אפשרית.
עד כה לא פורסמה תגובה רשמית מהשגרירות האמריקאית לפנייתו של פרוש. השאלה היא האם האקבי יבחר להתייחס, להתעלם, או לנצל את הפנייה לגיבוש עמדה שתשרת גם אותו מבחינה פוליטית מול הקהל הדתי-שמרני שתמך בטראמפ.
כעת הכדור עובר לשגרירות: האם וושינגטון תיענה לפנייה, ומה תגובתה תגיד על עד כמה רחוק הסכסוך סביב גיוס החרדים כבר הגיע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה