הדולר ממשיך להיחלש מול השקל, וליצואנים הישראליים נגמר הסבלנות. אבי בלשניקוב, יו"ר מכון היצוא, יצא היום בהתראה חריפה: המצב הגיע לנקודת שבירה, חברות ישראליות נכנסות למצב של חדלות פירעון, ואם הממשלה ובנק ישראל לא יפעלו - הנזק יהיה בלתי הפיך.
בלשניקוב לא בחר במילים קלות. הוא כינה את המצב "נורה אדומה למשק הישראלי" - ניסוח שמתאים לאזעקה, לא לאזהרה מנומסת. המשמעות הפרקטית פשוטה: חברה שמוכרת בדולרים ומשלמת עלויות בשקלים - שכר, שכירות, תשתיות - רואה את הרווחיות שלה נשחקת בלי שעשתה דבר. הדולר נחלש, השקל מתחזק, והמרווח הולך ומצטמצם עד שנעלם.
זה לא תיאורטי. לדברי בלשניקוב, חברות ישראליות רבות כבר נמצאות בתוך הבעיה - חלקן הגיעו למצב של חדלות פירעון ישירה כתוצאה מהיחלשות הדולר. מדובר בעיקר בחברות טכנולוגיה ויצואנים שמודל ההכנסות שלהם בנוי על מטבע זר, לרוב הדולר, בעוד שהוצאות התפעול שלהן הן שקליות לחלוטין.
הדינמיקה הזו מוכרת למי שעוקב אחרי שוק ההייטק הישראלי. כשהדולר חזק, חברה שמכניסה מיליון דולר רואה בשוק המקומי הכנסה גבוהה יחסית. כשהדולר נחלש, אותה הכנסה בדולרים שווה פחות שקלים, אבל עלות העובדים לא ירדה ולא תרד. הפער הזה הוא מה שמחסל רווחיות, ובמקרים קיצוניים - מחסל חברות.
הדרישה של בלשניקוב ממשלתית וברורה. "אנחנו דורשים צעדים מיידיים", אמר, "התערבות בשוק המט"ח, תוכנית חירום ליצואנים וכלים אמיתיים שיאפשרו לחברות להמשיך לפעול ולצמוח מישראל". הוא הוסיף משפט שמסכם את ההיגיון: "מדינה שלא מגנה על היצוא שלה ועל התעשייה שלה - פוגעת בעצמה". זו לא רטוריקה, זו תזכורת שיצוא הוא עמוד השדרה של הכנסות המט"ח של ישראל.
ההתערבות בשוק המט"ח שבלשניקוב מדבר עליה אינה דבר חדש. בנק ישראל כבר עשה זאת בעבר, כשרכש דולרים בהיקפים גדולים כדי למנוע ייסוף חד מדי של השקל. השאלה היא אם הנגיד ייענה לקריאה הפעם, ומתי. כל יום של דחייה הוא עוד יום שבו חברות מפסידות כסף על כל עסקה שהן סוגרות.
הסיפור הזה גם יש לו פן שפחות מדברים עליו: ייצוא פעילות לחו"ל. כשלעבוד מישראל הופך ליקר מדי בגלל שער החליפין, חברות פשוט מעבירות עובדים, צוותים ומשרדים לחו"ל. זה לא קורה בבת אחת, זה קורה בהחלטות קטנות - לא לגייס כאן, לפתוח משרד שם. בלשניקוב מזהיר שהמגמה הזו מואצת, וזו כבר בעיה לא רק של חברות בודדות אלא של הכלכלה כולה.
ההקשר הרחב יותר: ישראל היא כלכלה קטנה ופתוחה שמסתמכת בצורה יוצאת דופן על יצוא, בעיקר יצוא טכנולוגי. היצוא מהווה חלק משמעותי מהתמ"ג, ותעשיית ההייטק היא המנוע הגדול ביותר שלו. כשהמנוע הזה נשחק בגלל תנאי שער חליפין שמחוץ לשליטת החברות, מדובר בבעיה מבנית שדורשת מענה מדיניותי, לא רק התאמות עסקיות פרטניות.
כרגע לא הגיעה תגובה רשמית מבנק ישראל או ממשרד האוצר לאזהרות של בלשניקוב. השאלה אם הממשלה תבחר לפעול, ובאיזה קנה מידה, תקבע עד כמה רחוקה הדרך לנזק בלתי הפיך ליצואנים הישראלים. אם התגובה תאחר, חלק מהחברות שנמצאות כיום בקשיים פשוט לא ישרדו עד שתגיע.
אזהרת מכון היצוא היא לא רק קריאה לעזרה, היא גם שעון עצר: ככל שהדולר ימשיך להיחלש ללא מענה ממשלתי, כך גדל הסיכוי שהחברות שנפגעות כיום יהפכו לנזק קבוע שגם התערבות מאוחרת לא תוכל לתקן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה