עורך דין ולקוחו חשודים שרשמו דירות על שם קרובי משפחה כדי להתחמק ממס שבח ורכישה

אבישי מורג מקריית אונו ועורך דינו זוהר באואר הובאו אמש לבית משפט השלום בראשון לציון; על פי החשד, דירות שהיו בפועל בבעלות מורג הוצגו לרשות המסים כשייכות לקרובי משפחה - ושוחררו בתנאים מגבילים אבישי מורג ועורך דינו זוהר באואר הובאו לבית משפט השלום בראשון לציון בחשד לביצוע עבירות מס חמורות בתחום מיסוי מקרקעין. על פי החשד שפירטה רשות המסים (פקיד שומה חקירות מרכז), מורג הצהיר הצהרות כוזבות לרשות המסים באמצעות באואר, תוך רישום דירות שבבעלותו בפועל על שם קרובי משפחה, במטרה להתחמק ממס שבח וממס רכישה. השניים שוחררו בתנאים מגבילים. נזכיר כי קיים פטור ממס שבח על דירה יחידה ויש הקלות במס רכישה בדירה יחידה. כשמשפחה רוצה לקנות דירה נוספת היא פעמים רבות עושה זאת על שם הילדים כדי להתחמק ממס. אם מדובר בכוונה אמיתית שהדירה תהיה לילד והוא מתגורר בה או מקבל את שכר הדירה, יש לזה הצדקה. אבל רשות המסים בודקת את המקרים האלו. אם למשל מתברר שההכנסות שכר דירה של הדירה הזו עוברות להורים, אז ברור שהילד הוא רק "רישום טכני". הסוגיה הזו נפוצה ונפיצה ורשות המס גם בגלל האכיפה המוגברת בשנתיים האחרונות על רקע הצורך בכספים לקופה, בודקת וחוקרת מקרים רבים של רכישות דירה על שם פיקטיבי וגם מייצרת דטה מאוד רחב כדי לעלות על הכנסות שכר דירה לא ממוסות. דירה במודיעין, שכירות לחשבון מורג על פי בקשת המעצר שהגיש פקיד שומה חקירות מרכז, נפתחה החקירה כנגד מורג בעקבות מידע שהתקבל ביחידה החוקרת. לפי החשד, בשנת 2013 רכש מורג - שבבעלותו כבר הייתה דירה - דירה נוספת במודיעין, ורשם אותה על שם קרוב משפחה שאין על שמו דירה רשומה אחרת. הרציונל, על פי החשד: קרוב המשפחה הוצג בפני רשות המסים כבעלים הרשמי, בעוד שמורג ובת זוגו הם הבעלים בפועל. ראיה מרכזית לכך: דמי השכירות מן הדירה שולמו ישירות לחשבון הבנק של מורג. כאשר הדירה נמכרה בהמשך, כספי התמורה הועברו תחילה לחשבון קרוב המשפחה ומשם, כך נטען, הועברו לחשבון מורג עצמו. בקשת המעצר פירטה כי מורג הצהיר שהדירה שייכת לקרוב המשפחה ואין לו כל עניין בה, וכן הציג לבנק מצג שאותה הצהרה כוזבת לרשות המסים מאפשרת את העברת הכספים בין החשבונות. על פי הנחשד, הדירה שייכת בפועל למורג ובת זוגו, ורק מבחינה פורמלית נרשמה על שם קרוב המשפחה - כשהוא הבעלים הפורמלי בלבד. הגרלת דירות בקריית אונו: שימוש לכאורה בבן מקום באופן פיקטיבי החשד השני, החמור לא פחות,התרחש ב-2020. עיריית קריית אונו ערכה הגרלה לדירות בהנחה שנועדה לתושבים שנולדו בעיר. לפי החשד, מורג - שאינו עומד בתנאי הזכאות - רשם דירה שרכש במסגרת ההגרלה על שם קרוב משפחה אחר, שכן אותו קרוב משפחה עמד בתנאי "יליד העיר" ובכך היה זכאי להנחה. הבקשה מציינת כי מורג הוא הבעלים בפועל של אותה דירה, ורישומה על שם קרוב המשפחה נועד כדי ליהנות מהנחה שמורג אינו זכאי לה כלל. החשד כנגד באואר נסוב סביב תפקידו כמי שניסח וליווה את ההסכמות הכוזבות לכאורה. על פי הבקשה, באואר ערך "הסכמים פנימיים" בין מורג ובת זוגו לבין קרובי המשפחה, שבהם נקבע במפורש כי הדירות מומנו על ידי מורג ובת זוגו, וכי קרובי המשפחה הם הבעלים הפורמליים בלבד. על פי הנטען, באואר ידע שהדירות שייכות בפועל למורג, אך לרשות המסים הוצג מצג שלפיו הן שייכות לקרובי המשפחה. חיפוש בבית מורג: מסמכים וחומרי מחשב ביום שקדם להגשת בקשת המעצר נערך חיפוש בביתו של מורג, ובמהלכו נתפסו, על פי הנטען, מסמכים וחומרי מחשב - "ביניהם מסמכים הקושרים את החשודים לביצוע העבירות." כמו כן, נחקרו החשודים ו"הוצגו בפניהם ראיות ומסמכים הקשורים לחשדות המיוחסים להם." שניהם הכחישו את החשדות. חשד נוסף שעלה במסגרת החקירה: מורג לא דיווח על מלוא הכנסותיו משכר דירה בדוחות השנתיים שהגיש, ולפי הנטען אף הצהיר בפני רואה החשבון שלו כי אין לו הכנסות כאלה כלל. שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, גיא מימון, אישרה את שחרור השניים בתנאים מגבילים. כל אחד מהחשודים חויב בחתימה על ערבות עצמית בסך -150,000 שקלים, ערבות צד ג' בסך -150,000 שקלים שתוקפה שבעה ימים לאישור, וכן הפקדת מזומן בסך -25,000 שקלים. יובהר כי החשודים מכחישים את החשדות המיוחסים להם.