נציב התלונות לשופטים: לא לנהוג בנוקשות יתר בזמן חירום

אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים (צילום: הרשות השופטת)אשר קולה דחה מחוסר סמכות תלונה נגד שופטת שהטילה הוצאות על בני זוג שלא התייצבו לדיון בזמן המלחמה באיראן, אך העיר רוחבית שעדיף לנהוג לפנים משורת הדיןשופטת שלום הייתה צריכה לנהוג ביתר רגישות בבעלי דין שלא התייצבו בשל מבצע "שאגת הארי", כאשר הטילה עליהם הוצאות בסך 1,000 שקל וסירבה לבטל אותן - סבור נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה. עם זאת, הוא דחה את התלונה משום שמדובר בהחלטה שיפוטית שאין בסמכותו לברר. מדובר במבקשים להוציא צו הטרדה מאיימת מול עורך דין, שהתייצב לדיון. המתלוננת טענה, כי לא התייצבו לאחר ששהו לילה שלם במקלט עם שלושת ילדיהם, ששניים מהם בעלי צרכים מיוחדים. לדבריה, הדיון היה קבוע לשעה 10:30, בשעה 11:00 קיבלו שיחה ממזכירות בית המשפט והם הגיעו אליו, אך התברר שבית משפט השלום בעיר סגור והדיון הועבר לבית המשפט למשפחה - אליו הגיעו רק כאשר הדיון הסתיים. השופטת השיבה, כי יכלה למחוק את הבקשה בשל אי התייצבות המבקשים, אך לנוכח מצב החירום ביקשה מן המזכירות להתקשר אליהם ולהודיע שהדיון מתקיים כמתוכנן; הם השיבו שאינם מתכוונים להגיע. מבנה בית המשפט לא היה סגור והיא אף קיימה בו דיון נוסף. לכן, היא החליטה לחייבם בהוצאות וזאת במסגרת סמכותה. "לנהוג באופן מוגבר בתבונה וברגישות" קולה אומר, בניגוד לתשובת השופטת, כי אכן מבנה בית משפט השלום היה סגור והדיונים התקיימו בבניין בית המשפט למשפחה. הוא גם דוחה את גרסתה לפיה בפרוטוקול נכתב שהשניים מסרו שלא יגיעו; נאמר בו, מפיהם, כי נמסר להם שאינם חייבים להגיע. החלטתה של השופטת מנומקת, ולכל היותר - מדובר ברמת הדיוק של ההנמקה, שאינה בסמכות הנציב. "עם זאת מן הראוי לשוב ולציין, כי מוטב ששופט לא ינהג בנוקשות יתר", אומר קולה, "ולא כל שכן במצבי חירום. הוא מפנה להחלטה שלו מספטמבר אשתקד: "בעת מצב חירום שומה על היושב בדין לנקוט באופן מוגבר בתבונה וברגישות, נוכח טענה של בעל דין או בא כוחו כי לא עלה בידו להתייצב בבית המשפט בשל מצב החירום במועד וכמו כן טוב יעשה בית המשפט אם ינהג בהם במצב דברים זה לפנים משורת הדין". קולה מוסיף: "בשים לב למצב הביטחוני באותו יום ולמצוקה אותה חוו המבקשים, כמו גם למידע השגוי שלדבריהם נמסר להם מהמוקד הטלפוני של בית המשפט, אודות קיום הדיון ו/או מיקומו, היה בידי השופטת לנקוט, ולו לפנים משורת הדין, ומיטיבה הייתה היא לנהוג, באופן מתחשב יותר בשאלת ביטול ההוצאות או למצער הפחתתן. ואולם, שיקול דעתו של בית המשפט בדין אינו מונח לפתחו של הנציב בחוק ואינו מצוי בסמכותו".