מחקר סטנפורדי מצא: הפסקת שימוש בפייסבוק ואינסטגרם משפרת את מצב הרוח

אוניברסיטת סטנפורד ערכה מחקר ניסויי עם כ-36,000 משתתפים שהתבקשו להפסיק להשתמש בפייסבוק ובאינסטגרם למשך שישה שבועות. המטרה הייתה לבדוק האם הפסקת השימוש ברשתות החברתיות תשפיע על הבריאות הנפשית. המחקר נערך בתקופה שקדמה לבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020.

החוקרים, האנט אלקוט ומתיו גנצקוב, דיווחו כי בקרב משתמשי פייסבוק נרשם שיפור מובהק סטטיסטית במדדים של אושר, דיכאון וחרדה. השינוי הוערך בכ-0.060 סטיית תקן במדד משולב, כאשר ההשפעה משווה למעבר של כ-3.8% מהנבדקים ממצב של אושר "לפעמים" ל"לעיתים קרובות". זהו שיפור משמעותי, שלפי החוקרים, שווה ערך לכ-15%–22% מעוצמת ההשפעה של טיפולים פסיכולוגיים מוכרים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

במקרה של אינסטגרם, השיפור במצב הרוח היה קטן יותר – כ-0.041 סטיית תקן, שלא עמד בסף המובהקות שנקבע מראש. עם זאת, בקרב משתמשות צעירות בגילאי 18–24 אובחן שיפור של כ-0.111 סטיית תקן, מה שמצביע על השפעה חיובית משמעותית באוכלוסייה זו.

המחקר פירט כי ההשפעה החיובית בפייסבוק הייתה ניכרת במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 35, כאלה ללא השכלה אקדמית, ומשתמשים שהצביעו אך לא גיבשו עמדה ברורה פוליטית. מדובר באוכלוסייה שקיבלה דחיפה חיובית במצב הרגשי בעקבות ההפסקה בשימוש ברשת.

נתון מסקרן שהופיע במחקר הוא שזמן המסך הכולל של המשתתפים כמעט ולא השתנה. רוב המשתתפים שהפסיקו לגלוש בפייסבוק ואינסטגרם עברו לבזבז את הזמן שהתפנה באפליקציות אחרות במכשירים הניידים שלהם, ולא בפעילויות מחוץ למסך.

מסקנת החוקרים היא שהשיפור במצב הרוח אינו נובע מהפחתת זמן השימוש במסך באופן כללי, אלא משינוי בסוג התוכן והאינטראקציות שהמשתמשים נחשפו להם במהלך הפסקת השימוש ברשתות החברתיות הספציפיות הללו.

עם זאת, לא חסרה ביקורת על המחקר. הפסיכולוג כריסטופר פרגוסון ציין כי הממצאים מוצגים לעיתים כמסמנים הוכחה ברורה להשפעה השלילית של רשתות חברתיות, אולם חלק מהמדדים כמו חרדה לא הראו שינוי מובהק. גם החוקרים עצמם הדגישו כי ההשפעות שנמצאו קטנות יותר ממה שמבקרי הרשתות החברתיות ציפו.

המחקר, שנחשב לאחד הניסויים האקראיים הגדולים ביותר שנערכו בתחום זה, מוסיף משקל חשוב לדיון הממושך על השפעת הפלטפורמות החברתיות על הבריאות הנפשית. החוקרים מציינים כי למרות שהתוצאות הן חיוביות, יש להתייחס אליהן כהתחלה לשיח רחב ומשמעותי שעדיין לא הגיע לסיומו.

צפי להמשך הוא מחקר מעמיק יותר שיבחן את סוגי התכנים והאינטראקציות בפייסבוק ובאינסטגרם שעלולים להשפיע על מצב הרוח, כמו גם בדיקות בתחום קבוצות גיל שונות ואוכלוסיות ייעודיות. כמו כן, צפוי להיבחן בצורה מדויקת יותר הקשר בין שימוש מופחת לסוגי הטיפולים הפסיכולוגיים השונים.