איראן שוברת שתיקה: "לא נעביר את האורניום - אבל נדלל אותו"

איראן הציבה קו אדום חד בשיחות הגרעין: העברת האורניום המועשר ברמה גבוהה מחוץ לגבולותיה - לא תקרה. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר זאת במפורש, והוסיף נשימה אחת לאחר מכן שהפחתת ריכוז האורניום היא "אפשרות שנבחנת". תרגום: טהראן רוצה לשמור את הנכס, רק לצמצם מעט את הסכנה הנראית לעין.

ההצהרה מגיעה בעיצומן של שיחות עקיפות בין ארה"ב לאיראן, שמטרתן הצהרות להגיע להסכם גרעיני חדש. אחת הדרישות המרכזיות של וושינגטון היא שאיראן תעביר את מלאי האורניום המועשר מחוץ למדינה - צעד שהיה מרחיק פיזית את הטהראן מסף הפצצה. הצהרת הדובר מוחקת אפשרות זו מהשולחן.

מה שאיראן מציעה במקום זאת הוא "דילול" - הפחתת ריכוז האורניום המועשר שברשותה. על הנייר, זה נשמע כוויתור. בפועל, המשמעות שונה: המלאי נשאר באיראן, תחת שליטה איראנית, ויכול להיות מועשר מחדש בכל עת שטהראן תחליט על כך. זה לא פירוק - זה עיכוב.

הבחנה זו אינה טכנית. היא ליבת המחלוקת. ארה"ב ובמיוחד ישראל מתעקשות שכל הסכם אמיתי חייב להוציא את החומר הגרעיני מהמדינה, לא רק לדלל אותו. אורניום מועשר ל-60% - הרמה שבה מחזיקה כיום איראן כמויות גדולות - אינו רחוק מהרמה הנדרשת לנשק גרעיני. דילול ניתן להפיכה. העברה לחו"ל - הרבה פחות.

הדובר האיראני לא פירט לאיזו רמת ריכוז תהיה מוכנה טהראן להגיע, ולא הסביר מה המנגנון שיפקח על כך. הניסוח "אפשרות שנבחנת" אינו מחויבות - זהו כרטיס מיקוח בשיחות שטרם הגיעו לשלב הכרעות קונקרטיות. אפשר לקרוא בו גם אות חיים: איראן לא נועלת את כל הדלתות, רק את זו שחשובה לה ביותר.

ברקע עומד לחץ כלכלי אדיר. הסנקציות האמריקניות מוחצות את הכלכלה האיראנית, והמשטר בטהראן זקוק לאוויר. אבל המשטר גם זקוק להישג שיוכל למכור פנימה - ומסירת האורניום לגורם זר תתפרש שם כהשפלה לאומית. הדובר סיפק בדיוק את המסגרת הזו: "לא כרענו, רק הסכמנו לשוחח על שינויים טכניים."

ישראל עוקבת בדריכות אחר כל נקודה בשיחות. עמדת ירושלים ברורה ועקבית: כל הסכם שאינו כולל הוצאת האורניום מאיראן אינו הסכם - הוא עסקת זמן. עד כה, הצהרת הדובר האיראני מאשרת בדיוק את החשש הישראלי: טהראן מוכנה לדון בכל דבר, חוץ מהדבר שבאמת חשוב.

השיחות ממשיכות, והצדדים טרם סיכמו מתווה. אם הפחתת הריכוז תיוותר ההצעה האיראנית המרכזית, הפער בין הצדדים עדיין רחב - ושאלת האורניום המועשר צפויה להישאר אבן הנגף המרכזית בדרך להסכם כלשהו.