הפדרל ריזרב השאיר את הריבית בארצות הברית ללא שינוי, 3.75%, בפעם השלישית ברציפות. ההחלטה, שלא הפתיעה אף אחד בשווקים, התקבלה על רקע אינפלציה שמסרבת לרדת, מחירי נפט שדוהרים קרוב ל-100 דולר לחבית, ומלחמה במזרח התיכון שממשיכה לשבש את שרשראות האנרגיה הגלובליות. אבל מה שכן הפתיע, זו ההצבעה עצמה: 8 נגד 4, רמת המחלוקת הגבוהה ביותר בוועדה המוניטרית מאז אוקטובר 1992.
ארבעה חברי הוועדה הצביעו נגד ההחלטה, אך לא מאותו כיוון. המושל סטיבן מירן תמך בהפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז. שלושה נשיאי בנקים אזוריים, בת' המאק מקליבלנד, ניל קשקרי ממיניאפוליס ולורי לוגן מדאלאס, תמכו דווקא בהשארת הריבית, אבל התנגדו לניסוח שנכלל בהודעה. לדבריהם, הם "לא תומכים בהכללת נטייה להקלה בהודעה בשלב זה". במילים פשוטות, הם לא רצו שהפד ישדר מראש שהצעד הבא יהיה הורדת ריבית.
מה בדיוק גרם לחיכוך? פסקה אחת בהודעה הרשמית, שכתובה בשפה מתודית אבל נושאת משמעות ברורה: "בבחינת ההיקף והתזמון של התאמות נוספות לטווח היעד של ריבית הקרנות הפדרליות, הוועדה תעריך בקפידה את הנתונים הנכנסים, התחזית המתפתחת ואת מאזן הסיכונים". המילה "נוספות" מרמזת שהצעד הבא יהיה הורדה. המאק, קשקרי ולוגן לא רצו לתת את האיתות הזה בסביבה אינפלציונית שעדיין לוחצת כלפי מעלה.
ברקע עומד נתון שממשיך להכביד על כל דיון: מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה במרץ ב-3.3% על בסיס שנתי, הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2024. הפד נמצא כבר חמש שנים רצופות מעל יעד האינפלציה שלו, 2%. מחיר הדלק הממוצע בארצות הברית חצה את רף 4 דולר לגלון, ונתוני רשות המסים מעידים שכשליש מהחזרי המס לאזרחים השנה, שעלו ב-20%, הלך ישירות לתדלוק. ההודעה הרשמית של הפד ציינה בפירוש: "האינפלציה עודנה גבוהה, בשל העלייה האחרונה במחירי האנרגיה הגלובליים". ניסוח שחריף יותר מהחלטת מרץ, שדיברה על אינפלציה שגבוהה "במידת מה".
מה שנותן להחלטה הזו משקל שמעבר לנתונים, זה התזמון: זו ככל הנראה הפגישה האחרונה של ג'רום פאוול כיו"ר הפד. לאחר שמונה שנים בתפקיד, כהונתו צפויה להסתיים ב-15 במאי. פאוול הוביל אחד ממחזורי העלאות הריבית האגרסיביים בהיסטוריה המודרנית, ניהל עימותים מתמשכים עם הממשל הפוליטי ושמר על עצמאות הבנק המרכזי גם מול לחץ גובר. מסיבת העיתונאים שהתקיימה בשעות הערב נחשבת לאחרונה שלו בתפקיד, ולפי הדיווחים הבכירים מתמקדים בשאלה האם ישאר כחבר במועצת הנגידים עד 2028, גם לאחר שיסיים לשמש כיו"ר.
השאלה הזו אינה טכנית. במהלך החודשים האחרונים נפתחה חקירה משפטית מתוקשרת נגד פאוול, שנסגרה ללא ממצאים. רבים ראו בפתיחתה ניסיון ללחוץ על הבנק המרכזי. פאוול עצמו אמר במרץ שהחקירה צריכה להסתיים "באופן מוחלט וסופי, עם שקיפות והחלטיות", לפני שיחליט אם להישאר כחבר הנגידים. ממלא מקום התובע הכללי טוד בלאנץ' רמז בתוכנית טלוויזיה שבדיקה אחת עדיין פעילה, מה שמשאיר את העניין תלוי ועומד. אנשים המכירים את פאוול אומרים שלאחר כמעט 14 שנים בפד הוא להוט לחזור לחייו הפרטיים, אבל נסיגה כזו בדיוק ברגע שהממשל מנסה לדחוק אותו החוצה עלולה להתפרש כאישור בדיעבד לקמפיין הלחצים.
במקביל, מתגבשת ההנהגה החדשה. ועדת הבנקאות של הסנאט אישרה ביום ההחלטה את מועמדותו של קווין וורש לעמוד בראש הפד, תוך התנגדות מלאה של הסיעה הדמוקרטית. הסנאטורית אליזבת וורן כינתה את וורש "בובת גרב" של הנשיא, והתעקשה שמינויו אינו הולם בנסיבות הנוכחיות. הנשיא דונלד טראמפ, שמתח ביקורת עקבית על פאוול לאורך שנים, הביע ציפייה שוורש יוביל לריביות נמוכות יותר, ואמר בראיון מוקדם יותר החודש שיתאכזב אם זה לא יקרה.
אבל ההיסטוריה של וורש עצמו מספרת סיפור שונה. הוא כיהן במועצת הנגידים של הפד בין 2006 ל-2011, ניווט את הבנק דרך משבר 2008, ובזמן שרוב חברי הוועדה דחפו להורדת ריבית, הוא העדיף גישה נצית. יתרה מכך, וורש ביקר גלויות את המאזן התופח של הפד, שעמד נכון לאמצע אפריל 2026 על 6.7 טריליון דולר. הוא סבור שהפד צריך להיות "משתתף פסיבי" בשוק, כלומר, למכור חלק מהנכסים שצבר. צמצום כזה עלול דווקא להעלות תשואות על אג"ח ולהביא לריביות גבוהות יותר על הלוואות. טראמפ, שרוצה ריביות נמוכות, לא בהכרח יאהב את הכיוון הזה.
מעבר לשאלות הפוליטיות, ההחלטה נוגעת ישירות לכיסם של מיליוני צרכנים אמריקאים. משכנתאות ממשיכות להיות מושפעות מרמות הריבית הגבוהות, הלוואות לרכב וכרטיסי אשראי יוסיפו לשקף את הסביבה הנוכחית, ולחוסכים לא צפוי שינוי מיידי. ההשפעה לא נעצרת בגבולות ארצות הברית. בנק ישראל צפוי להכריז על החלטת הריבית שלו בסוף מאי, כשלושה שבועות לאחר הפד. פערי ריבית בין שתי המדינות משפיעים על שע"ח השקל, ועל יוקר היבוא. כשהפד מתמהמה, קשה יותר לבנק ישראל לזוז קדימה.
לפי סקר של רויטרס, רוב הכלכלנים לא מצפים להפחתת ריבית בארצות הברית לפחות בחודשים הקרובים, וחלק מהתחזיות מזיזות את מועד ההקלה לסוף 2026. תחזית החציונית מצביעה על הפחתה אחת בלבד השנה. השווקים כבר תמחרו תרחיש של "higher for longer", ריבית גבוהה לאורך זמן, הרבה לפני שהוועדה הצביעה. הסיכון האמיתי, לפי ניתוח מקורות בשוק, הוא שמחירי הנפט ימשיכו לטפס, שהלחימה במזרח התיכון לא תתפוגג, ושהיו"ר החדש ייכנס לתפקיד בדיוק כשהלחץ הפוליטי מגיע לשיאו, עם כלים מוגבלים יותר מכפי שמצפים ממנו.
ההחלטה של הפד לא הפתיעה אף אחד, אך מה שמגיע בעקבותיה, החלפת ההנהגה, מחירי האנרגיה, ושאלת עצמאות הבנק המרכזי, צפוי להיות מורכב בהרבה מכל הצבעה בודדת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה